ח"כ אורי אורבך

בכל פעם שאני מגיע למקום כלשהו בשומרון, בעל הבית מצביע על איזו נקודה בערפל ונאנח: "היום אין ראות טובה כל כך, אבל ביום טוב אפשר לראות את חדרה " . מה מסתתר מאחורי ה"ביום טוב רואים את חדרה"? ובכן, לכבוד יום חגכם ולרגל שלושים שנות פדואל ולאור הקמת המצפור הנהדר הזה, נתתי כמה סימנים בטיפוסים […]

בשבת זו, פרשת אחרי-מות קדושים, נקרא בע"ה בתורה את הפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט). השר לאזרחים ותיקים פנה לקהילות ולתנועות הנוער בבקשה להעלות את הנושא החשוב הזה על סדר היום ולדאוג ליישם אותו בקהילות ובבתי הכנסת: להעלות לתורה ולתת כבוד לזקן המתפללים בקריאת "חמישי" שבה מופיע הפסוק, ולהקדיש את דרשת השבת בבתי הכנסת לנושא חשוב זה.

אני מכיר את המפד"ל היטב. הייתי ארבע שנים בכנסת, והאמינו לי שאני יודע למה אני תומך בנפתלי בנט. זבולון אורלב הוא מחוקק מוכשר, אבל בחירתו לראשות הבית היהודי לא יכולה,לצערי, להביא לתנופה ולהתחדשות שאנו כה זקוקים להם. בראש התנועה אנחנו חייבים אדם שיכול באופן נחוש, מהיר וטוב יותר לפעול לאחדות, להילחם למען המדינה ולמען הציונות הדתית ומקומה. אדם שיעורר אמון, ולא תחושה שאנחנו ממשיכים בדרכים הישנות. מישהו עם תוכניות פיתוח, לא רק עם תוכניות שימור.

מדרש שיר השירים רבה מביא את הסיפור הידוע על בני זוג שלא היו להם ילדים והם החליטו לפיכך להיפרד. הלכו לרבי שמעון בר יוחאי והוא יעץ להם לא למהר, אלא לחזור לביתם וכשם שנישאו מתוך שמחה כך עליהם להיפרד, ולערוך מסיבת גירושים מתוך שמחה. כך עשו, ובטוב לבו ביין אמר הבעל לגרושתו-לעתיד שהיא יכולה לקחת […]

חגי סגל ערך ראיון מקיף עם ח"כ אורי אורבך.

בשנת 94', שנתיים אחרי שיצחק שמיר הפסיד בבחירות, ובעיצומם של ימי רבין ואוסלו, פירסמתי במעריב טור תחת הכותרת "געגועים ליצחק שמיר". שמיר, מוכה וחבול פוליטית, כל-כך שמח על הדברים שהוא זימן אותי ללשכתו לפגישת היכרות ושיחה ארוכה ואחר-כך לעוד שיחה. הנה הטור לכבוד ולזכרו של האיש שלא זכה לדי כבוד והכרה כראש ממשלה.

המהומה בכנסת עם הקדמת וביטול הקדמת הבחירות זכתה כבר לנהרות של מילים. אנחנו, קיבלנו קצת אוויר לנשימה, בעיצומו של מפקד חברים. בדיון סוער ומעניין בכנסת על ממשלת האחדות החדשה והרחבה, נשאתי נאום שזכה להדים ולציטוטים רבים, ושכותרתו היא "קדימה חשבה שהיא חיה על זמן שאול פוליטי, אבל היא בדרך לגבעת שאול פוליטית". לפעמים שורה אחת טובה מאלף מילים, אבל אנחנו הפוליטיקאים, תמיד מוסיפים לשורה השנונה גם את אלף המילים…  הנה הנאום.

התפקדו עכשיו ישירות דרך האתר: https://mifkadzd.secured.co.il/

או צרו קשר עם לשכתי: 02-6408167, 054-5450405, [email protected]

מושב החורף הסתיים ועם האביב התחיל זמזומה הטורדני של עונת הבחירות. האם הבחירות יוקדמו או לא יוקדמו? הדיבור על כך ודאי כבר באוויר והוא מעין נבואה המגשימה את עצמה. אם כבר כולם מדברים על הבחירות – למה שלא נעשה בחירות ממש? ובכל זאת, להערכתי הבלתי-מלומדת הבחירות יתקיימו במהלך 2013 ולא קודם לכן. טוב, לא לקחתי הימור גדול מדי.

הליכוד כצפוי בחר מחדש את נתניהו, קדימה בחרה את מופז, יחימוביץ' בעבודה, זהבה גלאון נבחרה לראשות מרצ. אצלנו, בבית היהודי שלנו, מעבר לעבודת החקיקה הענפה בכנסת, הצלחנו להעביר החלטה משמעותית בבית היהודי –מפד"ל: פריימריס!

לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי חוק דחיית שירות לבני ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 ("חוק טל"), אשר נחקק לפני כעשור כהוראת שעה, אינו חוקתי וזאת בשל פגיעתו החמורה בשוויון. החוק עתיד שלא להתחדש והמנגנון החוקי שהסדיר את הפטור לבני ישיבות שתורתם אומנותם עתיד לעבור שינויים במסגרת חוק חדש אשר יקבע קריטריונים חדשים לדחיית השירות צבאי. הצעת החוק מעגנת את שירותם הסדיר של בני ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות, שתלמידיהם מתגייסים באחוז גיוס גבוה ביותר, ומבקשת להעניק למפעל מבורך זה את התשתית המשפטית לה הוא זקוק על מנת להמשיך ולהתקיים.

הצעת החוק מבקשת לתקן לאקונה זו שנוצרה במסגרת החוק ולחזק את מעמדו של המנון המדינה כך שיושווה למעמדם של דגל המדינה וסמלה. בימים אלה בהם לא תמיד נשמר כבודו של המנון המדינה ולעיתים אף מבוזה, חשוב להגן עליו מפני כל המבקשים לפגוע בו. אישורה של הצעת החוק יהווה הצהרה קבל עם ועדה כי המנון המדינה מבטא את ריבונותו של עם ישראל בארצו ממש כמו דגל המדינה וסמלה.

בית הנבחרים הוא המקום אליו אנשים נושאים עיניים כי הם רוצים לראות בו אנשים שמייצגים אותם ביושר ובנאמנות, בפתיחות ובשקיפות. אחת הסיבות להידרדרות הפוליטית של הציונות הדתית נבעה מהתחושה כי זהו מועדון סגור של קבוצות-אינטרסים. רבבות אנשים, בעיקר צעירים, חשו כי הפוליטיקה הקטנונית התגברה על האידיאלים האמורים לשרת את הציונות הדתית הבונה והמאמינה. אני קורא לכם, צעירים וצעירות, אל תחשבו שזה לא העסק שלכם. זו זכותכם וחובתכם להשתתף בבניית כוחה של הציונות הדתית המתחדשת והשואפת לאחדות. כי הבית היהודי הזה הוא גם שלכם.

הטרדת אדם בשל מינו גם כשהטרדה זו אינה מתייחסת למינו, מיניותו או נטייתו המינית היא תופעה פסולה, פוגעת בשלום הציבור והרסנית מבחינה חברתית. החוק למניעת הטרדה מינית מתמודד בין השאר עם יחס משפיל ומבזה ביחס לאדם ככל שהדבר נוגע למינו, מיניותו או נטייתו המינית, אולם החוק אינו מתייחס להערות מבזות ומשפילות הבאות על רקע מגדרי ושאינן מתייחסות להקשר מיני כלשהו. הצורך בחקיקה זו כפול. מצד אחד, אין לבלבל בינה לבין הטרדה מינית. ומצד שני, על המחוקק לתת דעתו לסוגיית הדרת הנשים ולקבוע כי התייחסות מבזה או משפילה לאדם ובעיקר כשזו מופנית כלפי נשים – אסורה על פי חוק, גם כשזו אינה נושאת אופי מיני, אלא באה על רקע מגדרי בלבד. 

תופעת אזהרות השווא על מוצרים תופסת תאוצה בעת האחרונה, ויצרנים רבים מעדיפים שלא ליטול סיכון ולסמן מוצרים רבים באזהרות מסוג "עלול להכיל". סימון שכזה יש בו לכאורה כדי להסיר מעל היצרן אחריות במקרה וצרכן שהוא בעל רגישות מסוימת יפגע כתוצאה מאכילה של המוצר במידה וזה אכן מכיל כמות מזערית מהחומר אליו הוא רגיש.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים בצורה ברורה על כך שברוב מוחלט וברור של המקרים מדובר באזהרות שווא ולא רק באזהרות יתר. אזהרות אלו מצמצמות את מגוון המזונות שצרכנים אלרגיים יכולים לצרוך, למרות שברבים מהמקרים מדובר, כאמור, בהרתעה שאין לה כל סיבה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי יותקנו תקנות אשר יתמרצו את היצרנים להעביר את המוצרים שיוצאים ממפעליהם בדיקה דקדקנית יותר ולא יתחבאו מאחורי ניסוח שיש בו עמימות, ממנה גורפים היצרנים רווח נאה אך בה בשעה פוגעים ללא סיבה באנשים שיש להם תגובה אלרגית.

אני לא רוצה להכניס לכם רעיונות לראש, אני לא רוצה לקלקל אתכם, זה ממש לא מקובל במיגזר, אבל אולי בכל זאת אגיד את זה ואתם תסלחו לי על המילה: פריימריס.
רגע לפני שאני הולך להתנצל ולשטוף את הפה אני מציע לכם לחשוב על הרעיון. אני מציע שלקראת הבחירות הבאות, ואם אפשר ממש או-טו-טו, ייערך מיפקד הציונות הדתית. גברים ונשים, צעירים ומבוגרים יתפקדו למפד"ל – הבית היהודי. בתמורה למיפקד הזה, כך אני מציע, יוכל כל אחד מהמתפקדים לבחור את הנציגים שלו לכנסת הבאה: גם את ראש הרשימה וגם את המועמדים הבאים אחריו ברשימה. כל-כך פשוט זה יכול להיות.

ברור שהקמפיין מגעיל. ברור שהתקשורת כולה עטה כמוצאת שלל רב על כל החרדים בגלל הסיקריקים. בדיוק כמו שלפני שבועיים היא עטה על כל הדתיים לאומיים והמתנחלים בגלל פורעי "תג מחיר". וברור שבגלל ההסתערות הזו, הדתיים ברובם לא מצטרפים לחגיגה אלא מסתפקים בגינויים, חלקם רפים וחלקם רמים יותר. כשאנחנו רואים מי מסתער על החרדים, אנחנו נזכרים מי כותב עלינו באותו סגנון, כאילו כל הדתיים הם הסכנה הגדולה למדינה.
ועם זאת ובמלוא הזהירות, אחרי שהרוחות יירגעו כדי לא להיות חלק מהטרנד הזה, ראוי לעסוק בסוגיה חברתית מהותית הנוגעת ליחסים הפנימיים שבין דתיים לחרדים. רגילים, לא אלימים ולא קיצונים ולא סיקריקים.

מדי שנה משלמים אלפי הורים סכומים גבוהים  לבתי הספר בהם לומדים ילדיהם. מוסדות אלה המוכרים על ידי המדינה מגישים מדי שנה דוחות תקציביים לרשויות המדינה, אך אינם מחויבים בשקיפות תקציבית כלשהי כלפי הורי התלמידים שהכסף יוצא מכיסם.  הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב הלקוי ולקבוע כי אחת לשנה יחויבו בתי הספר למסור להורים מידע בסיסי בדבר חלוקת ההוצאות הבית ספרית. בצורה זו יוכלו ההורים לקבל תמונה מלאה יותר בדבר השימוש שנעשה בכספים הנגבים מהם, עניין שיש בו אף כדי לתרום להתנהלות תקציבית יעילה יותר של בית הספר.

הצעת החוק, אשר נוסחה בסיוע המועצה לשלום הילד,  נועדה, לעגן את זכותו של הקטין לטיפול רפואי שננקטו לפניו אמצעים להפחתת הכאב הנובע ממנו. עיגונה של זכות זו תבטיח את מימושה של חובת המטפל להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע את הכאב או להפחיתו, בין אם באמצעות הרגעת הילד, הכנתו והכנת הוריו, ויצירת סביבה נוחה ונעימה לטיפול, ובין אם באמצעות סדציה, על סוגיה השונים, תוך הבטחת הכשרתם של הרופאים במחלקות ובחדרי המיון למתן אמצעים אלה.

תפקיד הוועדה למינוי דיינים הינו לבחור את הדיינים שיכהנו בבית הדין הרבניים האזורים ובבית הדין הרבני הגדול, ובתוך כך ישפעו השפעה עצומה על ככל אוכלוסיית מדינת ישראל שציבור הנשים מהווה לפחות 50% ממנו. הצעת חוק מבקשת לתקן את חוק הדיינים אשר מכוחו מוקמת הוועדה למינוי דיינים ולקבוע בו כי בהרכב הוועדה יינתן ייצוג של שתי נשים לכל הפחות – האחת מתוך חברי הכנסת הנבחרים והשניה מתוך נציגי לשכת עורכי הדין.

ההצעה מבקשת לאסור על כל רב, שהוא עובד מועצה דתית, לגבות תשלום עבור סידור קידושין, מבני זוג המתגוררים בתחום אחריותה של אותה מועצה בה הוא עובד, ללא קשר לשאלת תחום אחריותו המצומצם בתוך אותה מועצה. מצ"ב נוסח ההצעה:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סוגיית המאחזים מצויה על שולחנה של הממשלה. בתי-המשפט מחכים לתשובתה של המדינה לגבי מעמדם של המאחזים האלה, בעיניה. אני רוצה לומר לראש הממשלה ולממשלה, שאם, חלילה, יונף הכורת על היישובים האלה, מפלגתנו, הבית היהודי, קשה לי לדמיין אותה – אני משתמש בניסוח הזה – שותפה לממשלה שהורסת את הבתים שעליהם מדובר. […]

השירות הלאומי נועד לאפשר למי שקיבלו פטור משירות צבאי או שלא נקראו אליו, מטעמי הכרה דתית, בריאות לקויה, או השתייכות לאומית כגון הציבור הערבי, לתרום למדינה ולחברה הישראלית בדרכים אחרות. יש למדינת ישראל עניין רב בתרומת ציבור זה לחברה ולמדינה והשתלבותו בחברה האזרחית.

על מנת לעודד ולאפשר התנדבות לשירות הלאומי, יש צורך בהבטחת סביבה ומעטפת תומכת, אשר תתאים לצרכים של המתנדבים ובמיוחד להשקפת עולמם, ערכיהם ותרבותם כפי שנעשתה בעבר באמצעות ה-"גופים המוכרים".

העדפה של תוצרת הארץ בתחום רכש הממשלתי הינה כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו. נוסף על כך, רכש של תוצרת הארץ מפחית את עלויות השינוע של מוצרים, דבר התורם להפחתת הפגיעה באיכות הסביבה ברמה הגלובלית והארצית כאחד.

.שלום לכם,בשבוע הבא ייפתח מושב החורף, זה שהכתבים אומרים עליו "צפוי חורף חם". האמת היא שפגרת הקיץ הייתה דרמטית יותר מכל ימי הכנסת בקדנציה זו. מחאת האוהלים עמדה במרכז החדשות וכמובן שחרורו של החייל גלעד שליט, תמורת 1027 מחבלים שפוטים. אף שבשני האירועים, תפקידה של הכנסת וחבריה היה שולי, מסקנות ועדת טרכטנברג שבאו בעקבות המחאה מגיעות כעת לכנסת. כאן יהיה לכנסת ולוועדותיה תפקיד משמעותי ביותר. כל ועדה, ובעיקר ועדת הכספים וועדת הכלכלה, תעסוק בהמלצות, תוריד ותוסיף, תמחק ותשנה כדי שהשינוי החברתי עליו הסכימה הממשלה יהיה אמיתי ומספק.

הוא לא היה עוד מורה, ועוד "מתנחל" ועוד חבר כנסת, ועוד נואם, ועוד סופר ועוד רב. הוא אפילו לא היה קצת מכל דבר, או הרבה מכל דבר. הוא היה חנן פורת. שם שיותר מכל אחד אחר בדורנו סימל את מפעל ההתיישבות, ובעצם את מפעל החזרה של עם ישראל לנחלתו אחרי מלחמת ששת הימים.

,Let's talk dugri מאז חדר הפייסבוק בסערה לחיי העברתי את רוב העדכונים והתגובות לשם. לפעמים אני מגיב אפילו פעמיים-שלוש ביום לאלפי החברים שלי. אבל זה לא אומר שעם "חברים" כאלה לא צריך חברים כמוכם המעדיפים את העדכונים שלהם עד לבית באמצעות איגרת המידע הזו. בכל אופן, כדי שלא תפסידו, צירפתי לקט של סטטוסים (תגובות וכאלה) שפרסמתי בפייסבוק שלי. גם אם אתם לא מחזיקים בפייסבוק או מפייסבוק, תוכלו לומר עכשיו בנונשלנטיות לחבריכם כי "קראתי בפייסבוק של אורי אורבך…" זה בהחלט יעלה את ערככם בעיני חבריכם, בעיקר אם אתם מעל גיל 50.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ישנה  מימרה כזאת בשנים האחרונות: מה עושים בהפסקת קפה? – שותים; מה עושים בהפסקת אוכל? – אוכלים; ומה עושים בהפסקת עישון? מעשנים. אז מה עושים בהפסקת אש? יורים! זה מה שהתרגלנו כאן, בזמן האחרון, שהפסקת אש פירושה שיורים. אי-אפשר שלא לראות את הקשר בין המתקפות האלה לבין מה שקרה כאן אך […]

זהו הנאום של ח"כ אורי אורבך בכינוס המליאה בו נכח ראש הממשלה לבקשת 40 חברי כנסת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, מחאת האוהלים נמשכת ואני פונה אליך מכאן: לך אליהם, דבר אתם, הקשב להם! אלו לא אנשים זרים ולא מחנה פוליטי עוין, אלו הילדים שלנו, הילדים שלך, החברים של הילדים שלך. הצעקה שעולה מתל-אביב וממקומות […]

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הימים האלה מחייבים אותנו להתמודד עם הערך של אהבת ישראל ואהבת האדם, ולראות את מעלות חברינו. ואני בהחלט מתגבר ורואה את מעלתם של המפגינים ושל המוחים, אחינו עצמנו ובשרנו. על מה אני מתגבר? על הנטיות, שחלקן צודקות וחלקן קטנוניות, והרבה פעמים הצדק והקטנוניות הולכים ביחד. זה צמד-חמד, צדק וקטנוניות. ואני יודע […]

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. טוב לקחת טרמפיסטים. אני אפילו ממליץ לקחת טרמפיסטים, אני רק לא ממליץ לכם אף פעם, כשאתם עוצרים למישהו, בתור טרמפיסט בדרך, לתת לו להעיף את הנהג ולשבת במקומו. אני מזדהה עם המחאה. המחאה צודקת. המצוקה – מצוקת הדיור, מצוקת הצעירים, ולא רק צעירים, גם רווקים וגם זוגות – היא מצוקה אמיתית, […]

באירוע מיוחד שנערך היום באודיטוריום של הכנסת, העניקה הכנסת תעודות הוקרה לגיבורי מרד גטו ורשה. מעט מהם עדיין בחיים, ואת השאר ייצגו בני משפחותיהם. בטקס יוצגו לוחמי אצ"י, ארגון צבאי יהודי ואנשי אי"ל, ארגון יהודי לוחם. בטקס בו שולבו קטעי נגינה, נשאו דברים יו"ר הכנסת, הרב ישראל מאיר לאו, נציגת הלוחמים ובת משפחה של הלוחמים […]

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כתב לוין קיפניס בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כמדומני, שיר שהתנגן פה במשך דורות: "מי יבנה יבנה בית בתל-אביב? מי יבנה יבנה בית בתל-אביב? / אנחנו, החלוצים, נבנה את תל-אביב / הבו חומר ולבנים / ונבנה את תל-אביב". הבתים הבאים של השיר המוכר הזה: "מי ייטע כרם בראשון, מי יזרע שדה […]

ח"כית מניחה גביע קוטג' על שולחנו של ראש הממשלה,  חבורה של סלבס מסתגרים ב"צינוק" מצולם למשך שעה לאות הזדהות עם גלעד שליט, חברי כנסת מרססים במטהרי אוויר את אולם המליאה – מה משותף לכל המיצגים האלה? חולשתה של המילה הכתובה והמדוברת. הכל צריך להיות מוחצן, מוקצן, צעקני וגימיקי. בקרב על תשומת הלב הכל מותר, והטעם הטוב טובע בבליל צעקני משודר ומלובה על ידי התקשורת.

בתוך כל זה אני צריך לספר לכם במילים פשוטות על פעילות פוליטית ופרלמנטרית. מקווה שתשרדו בחום הזה את הקטע כולו גם אם אני לא קופץ בטייטס מהגג עם שני סודנים בבגדי ים ועם ריבחי רנטיסי על הראש. מוכנים?

המשך...

לקראת נאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס ביום שלישי, התבקש ח"כ אורי אורבך לכתוב עבורו הצעת נאום. הנה הצעתו:

אם לא נחליט עכשיו להתאחד, גם בשמחה וגם מתוך הבנה כי אין לנו כל ברירה, בבחירות הבאות לא יהיו הבית היהודי והאיחוד הלאומי. לא יהיו! בגלל הקיבעון המחשבתי, בגלל הנוסטלגיה הריקה לימים עברו, בגלל שהמנגנונים הפוליטיים של שתי המפלגות שלנו מעניינים את הסבתא שלנו, אבל לא את הילדים שלנו.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מציע לחברי האופוזיציה להקים שני יישובים חדשים בארץ-ישראל, אפשר בתוך גבולות "הקו הירוק". לאחד אנחנו נקרא "ניר גנים" ולשני – "ניר- גזים". כי אנשי האופוזיציה הם כל הזמן נרגנים ונרגזים. ובין ניר-גנים לניר-גזים יקימו גשר של תלונות, טענות ומענות. כי אמנם כן, יש הרבה טענות מוצדקות נגד הממשלה, והרבה דברים שחייבים לדרוש […]

בכל שנה, עם בוא יום השואה והגבורה, יוצאים משכיחי השואה, לא מכחישי השואה, ממאורותיהם. "חוקרת שואה", "שרת החינוך לשעבר", "איש רוח" ו"חתן פרס ישראל". דבריהם מעוטרים בהילת מכובדותם, הדר-עברם, אבל המנגינה היא תמיד אותם מנגינה: הם מתנגדים לנסיעות בני נוער לפולין, כי בני הנוער חוזרים משם לאומנים; הם נגד כי הצעירים הנמצאים לקראת גיוס מסתובבים בוורשה עם דגל ישראל וחדורים בתחושת צדק ואמונה בכוחו של צה"ל. או שהם סולדים מנאומי הרמטכ"ל או המפכ"ל המזכירים את השואה בטקס הכתרתם; והם בכלל נגד הקישור הקבוע בין השואה לבין התקומה, והם לא אוהבים שראשי מדינות מובאים ל'יד ושם'.

איך אנחנו נראים? לפני ימים אחדים קיבלנו במתנה משחק-קופסה של קלפי רביעיות לכבוד פסח. המשחק "דיינו" שמו (מוצלח ומומלץ!) הומצא על ידי זוג חילונים כשרים מירה וירון טיקוצ'ינסקי, שחיפשו תעסוקת-פסח לילדיהם. כל הדמויות המצוירות על הקלפים הם של חילונים: גם הבן החכם, גם הרשע וגם התם ושאינו יודע לשאול נטולי-כיפות לחלוטין. בקלף "מה נשתנה" מופיעות […]

לפחות פעמיים בשבוע שואלים אותי "אז איפה אתה משפיע יותר, בתקשורת או  בפוליטיקה?" השאלה הזו היא טבעית (וגם מלאכותית…) אבל האמת שאין על שאלה כזו תשובה מוחלטת. איך אפשר למדוד השפעה? מה יותר משפיע: טור נוקב בעיתון או חוק קטן בכנסת? מה יותר מועיל: נוכחות יומיומית ברדיו, או ייזום של פרויקט גדול של בתי כנסת הפתוחים לקהל הרחב? מה יותר "חשוב": הקמת עיתון ילדים שגורם נחת למשפחה הדתית כל שבוע, או ייצוג בכנסת שמשמח (או מעצבן) בדיוק אותה משפחה?

המשך...

האם אנחנו משקיעים מספיק במאגר הזה, שיביא לנו כל-כך הרבה דברים טובים וכבר מביא לנו תוצאות טובות? לא. אנחנו לא משקיעים בהם את האנרגיות שאנחנו משקיעים במרבצי גז, במרבצי דלק וברווחים עתידיים כשיש לנו פה מאגר אנושי, מאגר טבעי שכבר מביא הצלחות והוא דורש השקעה כדי להביא תוצאות לחברה. אני מבקש מעצמנו ומהממשלה להתייחס לעובדים הסוציאליים כאנשים שנותנים שירות שהתועלת הכלכלית והחברתית שלו היא אדירה לא פחות ממאגרי טבע שאנחנו מחפשים בים.

המשך...

בערים רבות בארץ קיימת תופעה נפסדת של אי-סימון אבני שפת המדרכה במקומות בהם החניה אסורה, ובמקומות בהם החנייה מוסדרת בתשלום. לעתים מסתפקות העיריות בסימונה של החנייה האסורה, או המוסדרת בתשלום, באמצעות הצבת תמרור במרחק ניכר ממקום החנייה, מה שיוצר בלבול רב בקרב הנהגים, שאינם שמים לב לתמרור המרוחק, דרך פעולה זו מעלה תחושה חזקה של ניסיון מכוון לגבות קנסות בדרך שאינה ישרה.  מוצע שלעירייה או מועצה מקומית יהיה מותר לאסור חניה במקום מסוים בתחומה, רק אם אבני השפה של המדרכה באותו מקום סומנו לסירוגין בצבע אדום, ולקבוע הסדר חניה בתשלום בתחומה, רק אם אבני השפה של המדרכה באותה חניה מסומנת לסירוגין בצבע כחול.

המשך...

בעקבות ירידת מספר הצעירים המבקרים במוזיאונים במדינת ישראל ובמסגרת הצורך להעלות את רמת המוטיבציה ולהשריש ערכי תרבות, מוצע תיקון לחוק המוזיאונים המחייב פטור מתשלום דמי כניסה לנערים מתחת לגיל 18 ולחיילים בשירות סדיר. התיקון המוצע מבוסס על הקיים במדינות שונות בעולם בהן: צרפת, איטליה, וחלק ממוזיאוני ארצות הברית

מוצע כי יצרני מזון ארוז יחויבו לסמן את אחוז השומנים בצמוד לשם המוצר בצורה ברורה ובולטת לעין, בדומה לאופן הצגתו על אריזות של מוצרי חלב. סימון אחוז השומנים בצמוד לשם המוצר יעודד את היצרנים להוריד את כמות השומנים במוצריהם וייתן בידי הצרכן את הכלים לדאוג לבריאותו. הצעת החוק תעלה את רמת המודעות הציבורית לסכנה שבמוצרי מזון עם אחוז שומנים גבוה ותהווה צעד משמעותי במלחמה במגפת השמנת היתר בישראל.

נקמה ופרסום תמונות זוועה אלה דברים שבאים הרבה פעמים במקומות שבהם, אולי, אין השקפת עולם מסודרת, אין אידיאולוגיה, אין שיטת הסברה מסודרת, ורק הרגש קובע. הציפייה של האזרחים ושל נבחרי ציבור מהממשלה היא שתהיה לה השקפת עולם, שממנה ייגזרו המעשים. כשאין השקפת עולם יש צוות תגובות. הממשלה הזו פועלת כצוות תגובות. חלקים מהבית הזה צועקים כאן […]

במסגרת נאום במליאת הכמסת אמר ח"כ אורבך: "נתנו לשמנת לשמור על החתול. אותה נדיבות כלפי עשירים היא אותה הקשיחות כלפי החלשים. ומי שמטפלים בחלשים הם חלשים בעצמם; אותם "שמנות" ששומרים על החתול – הם החתולים שרודפים אחרי העכברים". לקריאת הנאום המלא:

תעצרו אותי לפני שזה קורה, אבל אולי באווירת פורים המתקרב, ממש בא לי להניח הצעת חוק בנוסח זה על שולחן הכנסת:   בכל מקום בחוק בו מופיעה אות החיבור "ו" ישונה הנוסח ל"ו/או" או ל"או/ו" או ל"או" בלבד. בנוסף לכך, בכל מקום בחוק בו מופיעה המילה "או", ישונה הנוסח ל"ו/או" או ל"או/ו" או ל"ו".  הצעת חוק דימיונית זו, לכשתונח ו/או לא על שולחן הכנסת לא נועדה אלא להגחיך את משפטיזציית היתר שפשתה אצלנו. אחד המאפיינים של רעה חולה זו בא לביטוי בהערמת ערימות של חוקי סרק, תיקונים של מה בכך ונוקדנות חקיקתית שאין לה טעם ואין לה ריח.

מאז שגיליתי את הצעצוע החדש הנקרא פייסבוק הזנחתי את הניוזלטר – אהבתי הקודמת, ולכן לא שיגרתי אליכם איגרת זה זמן רב. אבל נבחרי הציבור קשובים לבוחריהם, שוועת העם עלתה באוזני, והריבון (ככה קרא לי פעם בשיחה סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל) החליט לעדכנכם גם באיגרת המידע, כי לא כולכם מפוייסבקים. אבל, אתם בהחלט מוזמנים להצטרף לחבריי בפייסבוק ושם אני מעדכן ומתכתב ומדווח כמעט כל יום.

צו המעצר שהוצא לרב דב ליאור בשל סירובו לסור ולהיחקר בעניין ההסכמה לספר "תורת מלך" הוא כל-כך מגוחך, שאני מתקשה להתרגז. לא קראתי את הספר, והעניין שלי בהלכות הריגת גויים הוא מוגבל, עקב התחייבויות קודמות. אני מניח שאם אתקל בסיטואציה רלוונטית ודאי אשאל שאלת חכם (איך להרוג גוי בשבת? בגרמא? עם גוי של שבת?).

לאחרונה הסתבר כי קיימת תופעה של הפליה על בסיס מקום מגורים. גופים שונים שעיסוקם בהספקת מוצר או שירותים ציבוריים מפלים קבוצות רחבות באוכלוסיה בהספקת המוצר או השירות הציבורי על בסיס מקום מגוריהם. לעתים השירותים או המוצרים כלל אינם מסופקים לאותן אוכלוסיות, ולעתים השירותים והמוצרים מסופקים למתגוררים באזורים אלה, אלא שדרישת התשלום עבורם גבוהה מזו הרגילה. הצעת החוק מבקשת לתקן מצב זה ומוסיפה לרשימת השיקולים האסורים באספקת מוצר או שירות ציבורי, את מקום מגוריו של אדם וקובעת מבחן פשוט על מנת להבחין בקיומה של אפליה על בסיס מקום מגורים – מבחן המרחק הדומה.

לצד מחויבותה של מדינת ישראל לחייליה ולמשפחות הנופלים בקרב, היא מחויבת גם לאזרחים המשמרים את מערך תשתיותיה הלאומיות בעת מלחמה או שעת חירום קשה אחרת, וצריכה לבוא לידי ביטוי גם ביחס לבני משפחתו של מגויס אזרחי גם בשעה שנהרג חס וחלילה בשעת חירום. הצעת החוק מתקנת את הלקונה הקיימת בחוק כאשר מצד אחד מוטלת על סוג מסויים של מתגייסים חובת שירות על פי צו בדומה מאוד לחייל מילואים ומצד שני אין המדינה מכירה באסון הנורא במקרה של מותו של מגויס שכזה ואין היא רואה אותו בצורה דומה למגויס על פי צו צבאי שנפל.

תושבי שכונת הזית ביישוב אפרת מתווכחים מזה זמן רב, לאחר תפילת השבת, מיהו מאסטר הצ'ולנט האמיתי. לאחרונה הוחלט להסיר את הכפפות ולצאת לקרב סיר בסיר על תואר מלך החמין של אפרת. מכיוון שמדובר בנושא רציני ביותר, גויסו למשימת השיפוט אוהבי צ'ולנט מהשורה הראשונה – רב היישוב אפרת שלמה ריסקין, חבר הכנסת אורי אורבך ויו"ר זק"א יהודה משי זהב. לקריאת הסיקור המלא מאצר NRG:

סיעת הבית היהודי התכנסה לדיון חירום בסוגיה בוערת: צמצום תופעת הרווקים המבוגרים במגזר הדתי. ישיבת הסיעה נראתה כמו אחד הפרקים מתוך הסדרה סרוגים. אט-אט התקבצו כמה רווקים ורווקות מן הביצות הירושלמיות בחדר הקטן וניסו להסביר לחברי הכנסת למה הם לא מוצאים שידוך. חברי הכנסת הפכו שדכנים לרגע, וביקשו לדעת כיצד הם יכולים לסייע לצמצום התופעה ההולכת וגוברת במגזר.

חבר הכנסת הרב חיים אמסלם צודק בכל מילה שהוא אומר. על לימודי הליבה, ועל הגיור ועל התורה ועל העבודה ועל הליטאיות המכלה כל חלקה טובה בש"ס ובחיים הדתיים שלנו. הוא מציע חרדיות נינוחה יותר, ספרדיות שלא מתכתשת עם כל העולם, אלא חיה חיי תורה בתוך החברה היהודית והישראלית. לקריאת המאמר המלא:

ראש הממשלה הציג בקבינט במוצאי-שבת עסקה מאוד מפתה. תמורת שלושה חודשי הקפאה בלבד האמריקנים גם מתחייבים שלא לדרוש שום הקפאה נוספת, זה גם לא כולל את ירושלים, גם ייתנו לנו וטו לשנה וגם יעניקו 20 מטוסים, מטוסי חמקן. כמו בפרסומת הזאת – "לפנק, לפנק לפנק" – המון טוב הולך לנחות עלינו בזכות שלושה חודשי הקפאה. עכשיו, זה נשמע מאוד מפתה, ואם אני הייתי בן-אדם שמתפתה, יכול להיות שהייתי מתפתה.

המשך...

ענני הליכוד נקשרים על שמי השומרון, ענני שרון עם ענני הכבשים של נתניהו. הם מזליפים עליך גשם נדבות של צ'ופרים אמריקניים אמתיים ומדומיינים, אבל כשאתה מביט לשמים, נוטלים את הקרקע מתחת רגליך. לקריאת המאמר המלא:

בנוסח המכתב לראש הממשלה נכתב: סיעת הבית היהודי – מפד"ל החדשה, על שלושת חבריה, מתנגדת בתוקף להמשך הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים. אם חלילה תתקבל החלטה שכזו, אכנס באופן מיידי את הסיעה ואפעל להוצאתה מן הממשלה ומן הקואליציה. המשך ההקפאה מהווה הפרת הבטחתך כי ההקפאה הקודמת הייתה חד-פעמית. חשוב מכך, ההתיישבות ביהודה ושומרון היא מפעל מרכזי של עם ישראל ושל מדינת ישראל ונתנגד לכל פגיעה במעשה חלוצי זה.
בבואך לקבל החלטות,  נא להביא גם מכתב זה בחשבון הדברים.

אלו החיילים שלנו ואם הם נאשמים – כולנו נאשמים וכולנו צריכים לשבת על הספסל לצידם ולא לתת לעוול הזה להתרחש מול עינינו. לקריאת המאמר המלא:

מושב החורף נפתח בסערה כמו שכותבים בעיתונים. תקציב המדינה על הפרק, יש גמלאות לחרדים, אין דירות לצעירים, ויש או אין חוקי נאמנות למתאזרחים. שלום לך פגרה נשכחת, הטירוף המתוק חזר.

ח"כ אורי אורבך במהלך דיון מיוחד לרגל יום העוני הבינלאומי: "הציבור ומקבלי ההחלטות נחשפים בתקשורת רק ל100 המשפיעים והעשירים בישראל, אבל לא יודעים מיהם העניים האמיתיים. כשאחזור לתקשורת אזום מוסף "מאה העניים בישראל" כדי שכולנו נראה בעיניים מיהם הפנים שמאחורי העוני, וכדי שמקבלי ההחלטות יבינו שחייבים לטפל בעוני הנטוע עמוק בחברה".

ביום שני האחרון (18/10/10) נערכו בבנייני האומה מבחני ההסמכה לרבנות. ח"כ אורבך שנענה להזמנת מנכ"ל הרבנות הראשית והגיע למקום, נדהם למראה התקלות הרבות במערך הבחינות. ח"כ אורבך פנה למנכ"ל הרבנות הראשית וליו"ר הוועדה לביקורת המדינה ודרש הסברים לביזיון זה והצגת תוכנית מסודרת למניעת הישנות התקלות. לחצו לקריאת הסיקור המלא ב  YNET  ומערוץ 7.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי גם עצמאים יקבלו תשלום בגין ימי האבל על מות קרוביהם שבהם לא עבדו. מצ"ב נוסח הצעה:

הריני מודיע קבל עם ועולם כי למרות שאני דוס, אני בעד הארכת שעון הקיץ עד נובמבר ועד בכלל, ואם תבקשו את דצמבר לא אגיד לא. ולמרות שאני צם ביום כיפור בשיטת הכל כלול (לא אוכל, לא שתייה) אני בעד שעון הקיץ. מי שקשה לו להיות ער עוד שעה של צום, יכול להתחיל את התפילה בשמונה בבוקר במקום בשבע. גם הטיעונים על חילול שבת לחילונים ובעיות בשעת הסליחות לספרדים נשמעים יותר כחלק מריטואל הוויכוח מאשר כטיעון אמת. לקריאת המאמר המלא מYNET:

המשך...

שלום לכם, הפגרה נפתחה בסערה. חזרתי מסיור של שבועיים באמריקה בהזמנת הסטייט דיפרטמנט – משרד החוץ האמריקני. מטרת הביקור היתה ללמוד על שיטת המימשל במישור הפדרלי ובמישור המקומי. כדי לא לעורר קנאה מיותרת אני מסתפק בדיווח לאקוני: היו פגישות עם סנאטורים וחברי קונגרס, עוזר מזכ"ל האו"ם, שגריר ישראל בארה"ב, ראש עיריית ניו יורק, בכירים באיפא"ק […]

אפשר להפוך את בתי הכנסת לידידותיים למשתמש: בסך הכל צריך שאחד המתפללים יהיה אחראי על קבלת האורחים. בסך הכל צריך שבית הכנסת יפרסם את פעילותו ויזמין את תושבי השכונה כולם אל בין כתליו. הרי רוב בתי הכנסת סגורים במשך 20 שעות ביממה. בסך הכל צריך לארגן 5-6 פעולות במהלך השנה וסביב החגים שמתאימות גם להורים חילונים וילדיהם. לקריאת המאמר המלא:

העדפה של תוצרת הארץ בתחום הרכש הממשלתי הינה כלי כלכלי רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו. הצעת החוק מבקשת להרחיב את החובה החלה על גופים ציבוריים להעדיף את תוצרת הארץ,ולהעניק בין השאר קדימות לא רק לרכש טובין אלא גם לרכישת עבודה או שירותים. לקריאת הנוסח המלא של הצעת החוק:

על חוק המוסד העליון ללשון העברית אמר ח"כ אורבך: "חיים וציונות ביד הלשון. בשנת הלשון העברית נפלה בידי הזכות לסייע למוסד חשוב זה ולהביע בכך את הוקרת הכנסת לשומרי הלשון העברית". על חוקי האלכוהול אמר: "זהו צעד חשוב במלחמה הכוללת בתופעת השכרות. אמשיך לפעול כדי להרחיק את השיכורים מהבקבוק ומהכביש".

ח"כ אורי אורבך, שמבין לנפש מתמחים צעירים, החליט לעשות מעשה. כולנו יודעים שחוק ההסדרים הוא המפלצת מלוך-נס אשר מאיימת לבלוע כל חבר-כנסת שמתהלך באגם החקיקה, ולאיין את פעולת החקיקה שלו (חברים, אל תתאמצו לחוקק, יש חוק הסדרים). ח"כ אורבך מחליט לעשות מעשה, ולסייע לאותם מתמחים שלא התברכו באימא-אבא מסוג "כסף זאת לא הבעיה, תתמקד בלימודים שלך", לצלוח את מקטע הסיום של חלומם להיעשות עורכי-דין או רואי-חשבון מעונבים, מהוקצעים ומרצינים. דמי אבטלה. כן, אותם מתמחים שצעדו ארבע וחצי שנים במסלול שכל אם יהודייה הייתה שמחה שבנה יצעד בו, יקבלו, אליבא דהצעתו של אורבך, סיוע בנקודת הסיום: דמי אבטלה

שלום לכם, סוף-סוף משהו זז במים העומדים של הציונות הדתית הפוליטית. יושבי הראש שתי מפלגות הציונות הדתית הודיעו על הכוונה לרוץ ביחד בבחירות הבאות. אני שמח שהייתי שותף פעיל בכל המגעים בין המפלגות. כן, יש חששות, יש שאלות, ישנם הקיטורים הקבועים. המו"מ רק בראשיתו, אבל לדעתי עכשיו הזמן להצהיר על הכוונות המשותפות ולהוביל מהלכים, במקום […]

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרבה פעמים אנחנו רואים דברים בעיתון שעצם העובדה שהם בעיתון, כבר מתגנב ללבנו החשש שמשהו לא בסדר. והנה, ראינו תמונות וסרטון באתרי האינטרנט של קבוצת חיילים ישראלים בקסבה של חברון שרה ורוקדת איזשהו שיר הומוריסטי. ישר נזדעזעה הארץ ת"ק פרסה על ת"ק פרסה: אוי אוי אוי, זה לא בסדר – כי […]

הרב עמיטל, ראש ישיבת ההסדר בגוש עציון, דרש מתלמידיו לחשוב לבד. היתה לו כריזמה של מורכבות ומתינות סוחפת. הוא התנגד למעורבות של רבנים בפוליטיקה אבל ייסד בעצמו מפלגה פוליטית; הוא הקים את הישיבה הראשונה ביהודה ושומרון אבל הביע תמיכה בפשרה טריטוריאלית. רבים מתלמידיו המובהקים נמנו עם ראשי מחנה המתנחלים בעוד שרבם היה שר מטעם מימד השמאלית. הוא רצה בארץ ישראל קודם כל כבסיס לריבונות של מדינה ושל חברת מופת יהודית.

חילופי דברים משעשעים התפתחו במליאת הכנסת בתשובה לשאילתא של ח"כ אורי אורבך שעניינה עדכוני כשרות באתר האינרטנט של הרבנות הראשית. השר לשירותי דת מרגי אמר כי הוא אחראי על שירותי הדת היהודים במדינה, לא כולל הרבנות הראשית. בתגובה שאל  יו"ר הכנסת ריבלין: "רוב שירותי הדת שמקבל יהודי בארץ הזאת באים לו מהרבנות. אם הממונה על שירותי הדת לא אחראי על הרבנות, אז על מה הוא ממונה?". לקריאת הדיון המלא:

אני מתנגד להקפאה דה פקטו ודה יורה. כל בית שלא בונים הוא בעיה ועלינו כאנשים פוליטיים לחשוב מה עושים. אני מתנגד לשותפות שלנו בממשלה, אם היא ממשיכה בהקפאה או ממשיכה להקפיא. זו תהיה ההמלצה שלי. יש לנו את הגבולות שלנו, אנחנו רוצים מאוד להיות שותפים בממשלה ואני לא חושב שתהיה ממשלה ימנית יותר מהממשלה הזאת, אבל אנחנו רוצים שהממשלה הזאת תהיה ימנית יותר. זה התפקיד שלנו".

אורי אורבך, שבדרך מהעיתון לכנסת לא איבד דבר מחדות לשונו, אומר שהוא חותר למדינה רחבה עם תושבים צרים. צעד לעבר הגשמת החזון נרשם השבוע במליאה, כשאורבך ועמיתו ח"כ יעקב כץ העבירו בקריאה שנייה ושלישית חוק שיחייב את יצרני המזון לסמן בבירור על גבי כל מוצר את כמות הסוכר שהוא מכיל. אורבך סיכם באמצעות פאנץ' נוסף: "צעד קטן לתעשיינים, צעד גדול לבריאות".

שבת פרשת פנחס נכנסת ב-19:29 בתל אביב. המשחק מסתיים כולל מחצית וזמן פציעות ב-18:55 בערך. ההארכה מסתיימת ב-19:30 לכל המאוחר. פנדלים זה כבר בתוך השבת, ודאי לדעת המחמירים. אם אפשר, ריבונו של מונדיאל, אלוקי האוהדים- בבקשה בלי תיק"ו בתום 120 דקות. זו תהיה בעיטת עונשין לא מוצדקת לכל המאמינים, אבל נקבל כל גזירה באהבה.

האם יש דבר אחר שאנחנו מוכנים לעשות בכל מחיר? האם אנחנו יוצאים למלחמה בכל מחיר? האם אנחנו עושים שלום בכל מחיר? האם אנחנו נצמצם את הפערים בחברה בכל מחיר? לא. מדינה לא משלמת כל מחיר, כי ברגע שמשלמים כל מחיר, המחיר הוא כבד מדי. אנחנו לא יכולים ליטול מידי הממשלה, באמצעות לחץ ציבורי ותקשורתי, את הכלי המרכזי שלה בניהול ענייני המדינה – הזכות והיכולת לנהל משא ומתן קשוח ועיקש. לקריאת הנאום המלא:

משמעות ההצעה: יצרני המזון יחויבו לסמן על האריזה לא רק תכולת הפחמימות, אלא גם את כמות הסוכר. ח"כ אורי אורבך אמר בתגובה: "זהו צעד קטן לתעשיינים, אך צעד גדול לבריאות. נמשיך במאבק בתופעת ההשמנה ובספיחייה".

מעלית השבת מאפשרת לדתיים לגור יחד עם חילונים בבתים משותפים, אבל חילונים חוששים שזו התחלה של השתלטות דתית עויינת. ח"כ אורי אורבך מנסה להרגיע. לקריאת המאמר המלא:

במהלך נאום במליאת הכנסת התייחס ח"כ אורבך לשתיקת חברי ש"ס בפרשת עמנואל, ולספרדי היחידי האמיתי בש"ס – ח"כ חיים אמסלם. לקריאת הנאום המלא:

אז מה אתם יותר בעצם, חבריי מש"ס, חרדים או ספרדים? מה מנצח בקרב הזהויות הפנימי שלכם? המחויבות שלכם לאחיכם שחפצה נפשם ללמוד תורה בבתי ספר מתוקנים יותר (בדיוק כמו שסידרתם לילדיכם שלכם) — או שמא אתם קודם כל חרדים, עם כל הסט הידוע: מקבלים את התורה ואת ההרגלים בגירסה האשכנזית, מסכימים שהאשכנזים הם אלו שקובעים מיהו חרדי ומי פחות חרדי, מקבלים את ההנחה שאת הרב עובדיה אוהבים אבל בקולו של הרב אלישיב שומעים.

יצחק טסלר | 15/6/2010 16:13 כי ככה זה, למרות הצעת החוק החדשה והחשובה שלו לייצר שטרות כסף בגדלים שונים (במטרה לסייע לעיוורים), ועל אף שבראיונות לתקשורת הוא מתעקש לטעון שהוא לא מתגעגע למעמד שלו כפובליציסט ב"ידיעות אחרונות", הבנאדם פשוט מת לכתוב. למזלו של הח"כ הטרי, העבודה הפרלמנטרית, עם כל הכבוד שיש לנו כלפיה (ואין לנו), […]

אירוע "הצעה לספר", לציון שבוע הספר בכנסת, נערך זו השנה השניה בכנסת ביוזמתו של ח"כ אורי אורבך. בטקס אמש א.ב. יהושע, שרים וחברי כנסת הקריאו קטעי שירה ופרוזה הקרובים לליבם.

עם פרסום דו"ח השופט מצא לטיפול מפוני ההתנתקות אמר ח"כ אורבך במליאת הכנסת: "עבירה גוררת עבירה וכישלון גורר כישלון. העבירה של העקירה הביאה לעבירה של השתלטות ה"חמאס", והשתלטות ה"חמאס" הביא להפגזות על הדרום, וזה הביא לתגובה מלחמתית של צה"ל, ובאמצע היתה לנו חטיפת גלעד שליט, ואחרי זה קיבלנו את דוח-גולדסטון, ועל כל אלה נוסף לנו חטא אי-שיקומם של עקורי גוש-קטיף היקרים, שאין לנו חלוצים טובים מהם, שמוכנים שוב לשאת את משא עמם על שכם ולבנות עוד יישוב ועוד חבל ארץ, ובלבד שנאפשר להם". לקריאת הדברים במלואם:

במסגרת נאום במליאה בנושא הקמת ועדת הבדיקה לאירועי המשט אמר ח"כ אורבך: "מינוי ועדת חקירה וועדת בדיקה הפך לספורט הלאומי, בעיקר של חברינו מהשמאל ושל הערבים. מדי בוקר קמים ומחפשים עוד סיבה לוועדת חקירה, ואם זאת ועדת חקירה בינלאומית זה בכלל תענוג מיוחד". לקריאת הנאום המלא:

ההצעה מבקשת לקבוע כי שטרי כסף ומעות יותאו לעיוורים, באמצעות גודל שנה, מרקם שונה, או בכל דרך אחרת שתיקבע ע"י נגיד בנק ישראל ובאישור שר האוצר. מצ"ב נוסח ההצעה:

הפעם בעיצומו של מושב הקיץ העמוס, אסתפק בדיווח בעניינים שעל סדר היום הפרלמנטרי.
לקריאת האגרת המלאה:

בטקס נטלו חלק גם חתן פרס ישראל טל ברודי – יו"ר הרוח הישראלית, חברי הכנסת איתן כבל ויעקב כץ, וראש המינהל לחינוך דתי אברהם ליפשיץ. בטקס הוצג סקר על הרגלי ההתנדבות של בני הנוער וחולקו פרסי הצטינות למתנדבי הארגון "לאורו נלך" שיזם את השקת המוקד.

אני מציע את האופציה הלא-פופולארית של קור-רוח. במקום להשתגע ברעש, להיות חכם בשקט: לתמוך בצבא ובחיילים שלנו, להגביל את היכולת של כמה מאזרחינו-שונאינו מלפעול באופן מובהק נגד המדינה, לצמצם באמצעים חוקיים את היכולת של שונאי ישראל להיבחר לכנסת, ולזכור שהמלחמה מתנהלת כיום גם על מסכי הטלוויזיה והמחשב. אנחנו צריכים לנצח כדי לנצח גם פה את ארדואן והנייה שם, ואת זועבי וטיבי כאן.

כשציוני דתי מדבר בלשון רבים, כשהוא אומר "אנחנו", כשהוא מתחיל משפט במילים "הציונות הדתית" – למי הוא מתכוון? אלו דמויות נתפסות בעיניו כמזוהות עם הציונות הדתית? עיצמו את העיניים וחישבו על עשר דמויות המסמלות בעיניכם את הציונות הדתית לסוגיה. נכון יצאו לכם תשעה גברים אשכנזים? בינגו.

בתקנות בריאות הציבור קבועה חובה לסמן את כמות הקלוריות, החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן במזון ארוז. ההצעה מבקשת לקבוע כי יותקנו תקנות אשר יחייבו גם פירוט של הסוכרים במזון ארוז בצורה שתאפשר לצרכנים לבחור באופן מושכל יותר את המזון אותו הם רוכשים.תוספת זו של מידע על תווית ההרכב התזונתי תעמיד בפני הצרכן מידע רחב יותר על המזון אותו הוא רוכש ולהתאימו לצרכיו התזונתיים ומגבלותיו הבריאותיות.

אם אתה, אדוני ראש הממשלה, לא תלך בעיניים עצומות, אז אנחנו נוכל אולי ללכת אחריך בעיניים עצומות. בינתיים, אנחנו פוקחים עיניים ומשגיחים עליך אדוני, שתלך בדרך הנכונה. לנאום המלא:

יש להביע תחושת סלידה וגועל מאנשים יהודים, מבני עמנו, שהמלחמה העיקרית שלהם היא נגד בני עמם. כשאני מוצא יהודים המתנגדים למדינת ישראל, תוקפים אותה, מטילים עליה חרם ויוזמים יוזמות אנטי-ישראליות, אל תתפלאו שאנחנו קוראים להם בוגדים. לקריאת הנאום המלא:

הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי. במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות, ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים. מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות.  התופעה מדאיגה במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות בולטים בין תובעים עתירי הון והשפעה לבין נתבעים שמשאביהם מוגבלים, כמו למשל בין איל הון לעיתונאי. על פי הצעת החוק, בית המשפט יהיה רשאי למחוק על הסף תובענה אשר עלולה להרתיע מהשתתפות בשיח הציבורי, וזאת במקרים בהם סיכוייה אינם גבוהים, או במקרים בהם העניין הציבורי שבבסיס התובענה  עולה על העניין הציבורי שבבירורה.

בין דתיים לחילוניים, בין חוה אלברשטיין לעמיר בניון, בין כצל'ה לזבולון אורלב, בין חופש העיתונות לביטחון המדינה. ח"כ אורי אורבך, יהודי מודאג בתוך עולמות מתנגשים, נלחם בשביל שיהיה כאן דיאלוג. געגועים לתקשורת? נו באמת, מה רע בעבודה הסיזיפית בוועדות הכנסת ש"אין לה שום סיכוי להיכנס אפילו לעיתון בברייל". את המסר שלו כבר תקבלו בשני ספרי ילדים חדשים גדושים בפלפולי חז"ל. לקריאת הכתבה כפי שפורסמה ב NRG מעריב:

ח"כ אורבך אמר את הדברים במסגרת דיון במליאה על הכוונה להרוס את הבתים בשכונות היובל וחרשה, ובהם את בתיהם של הלוחמים רועי קליין ואלירז פרץ זכרם לברכה. בהמשך דבריו התייחס ח"כ אורבך גם לדבריו של ח"כ איתן כבל שהטיל דופי בציונותם של המתנחלים. לקריאת הנאום המלא:

במסגרת נאום קצר במליאה התייחס ח"כ אורבך להתעלמותה של התקשורת הישראלית מדבריו החמורים של גבי גזית. דבריו המלאים של ח"כ אורבך:

במסגרת דיון בהצעת אי-אמון שהגישה סיעת קדימה על התנהלותה של הממשלה אמר ח"כ אורי אורבך: "מבחינת קדימה, זה לא יום טוב להגיש בו הצעת אי-אמון. זה לא קשור אליכם, אתם כולכם אנשים טובים וישרים והגונים, אבל איכשהו ביום שמזכירת ראש הממשלה לשעבר מטעם קדימה יורדת מהמטוס ונעצרת על החשדות לכאורה נגדה, ובימים האחרונים אנחנו שומעים כל כך הרבה על ה"לכאורות" של ראש הממשלה הקודם מטעם קדימה, ואתפ מטיפים מוסר על ממשלה זו ומחדליה, אנשים אומרים: מה הם מדברים? תראו מי שמדבר". ח"כ אורבך התייחס בנאומו גם לנסיעת חברי הכנסת הערביים ללוב. לקריאת הנאום המלא:

תודה על ההיענות לבחירת שם לניוזלטר. קיבלנו עשרות רבות של הצעות: איגריתון, חוזרשת, דיווח"כ ועוד. החלטנו (טוב, החלטתי לבד, למה להגזים?) ללכת על ההצעה שהאקדמיה ללשון הלכה עליה ואחדים מהקוראים הציעו: איגרת מידע. תודה לכל מי שטרח ומעכשיו אחת לשבועיים-שלושה לא תקבלו ניוזלטר, אלא סתם איגרת מידע.

טור זה פורסם בסוף השבוע ב"מקור ראשון" והוא המשך לתגובה שהוצאה לעיתונות מייד לאחר שהוסר צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם. חיילת בעלת דעות אולטרה שמאלניות משרתת בפיקוד מרכז בתפקיד רגיש ביותר, ובשם הדעות שלה היא מדליפה חומר מסווג לעיתונאי כדי למנוע פעילות צבאית, כדי לפגוע בפעילות זו או מכל סיבה אחרת שנראית בעיניה חשובה. […]

כמה קוראים העירו לי שהגיע הזמן למצוא מילה עברית לניוזלטר ואני נענה לאתגר ומעביר אותו אליכם. אנו מכריזים בזאת על מציאת מילה עברית לניוזלטר. המילה שתיבחר תחליף את המילה ניוזלטר ואם שום מילה לא תיבחר – אז לא. שלחו הצעותיכם. אין פרסים.