המהומה בכנסת עם הקדמת וביטול הקדמת הבחירות זכתה כבר לנהרות של מילים. אנחנו, קיבלנו קצת אוויר לנשימה, בעיצומו של מפקד חברים. בדיון סוער ומעניין בכנסת על ממשלת האחדות החדשה והרחבה, נשאתי נאום שזכה להדים ולציטוטים רבים, ושכותרתו היא "קדימה חשבה שהיא חיה על זמן שאול פוליטי, אבל היא בדרך לגבעת שאול פוליטית". לפעמים שורה אחת טובה מאלף מילים, אבל אנחנו הפוליטיקאים, תמיד מוסיפים לשורה השנונה גם את אלף המילים… הנה הנאום.
המשך....שלום לכם,בשבוע הבא ייפתח מושב החורף, זה שהכתבים אומרים עליו "צפוי חורף חם". האמת היא שפגרת הקיץ הייתה דרמטית יותר מכל ימי הכנסת בקדנציה זו. מחאת האוהלים עמדה במרכז החדשות וכמובן שחרורו של החייל גלעד שליט, תמורת 1027 מחבלים שפוטים. אף שבשני האירועים, תפקידה של הכנסת וחבריה היה שולי, מסקנות ועדת טרכטנברג שבאו בעקבות המחאה מגיעות כעת לכנסת. כאן יהיה לכנסת ולוועדותיה תפקיד משמעותי ביותר. כל ועדה, ובעיקר ועדת הכספים וועדת הכלכלה, תעסוק בהמלצות, תוריד ותוסיף, תמחק ותשנה כדי שהשינוי החברתי עליו הסכימה הממשלה יהיה אמיתי ומספק.
המשך...,Let's talk dugri מאז חדר הפייסבוק בסערה לחיי העברתי את רוב העדכונים והתגובות לשם. לפעמים אני מגיב אפילו פעמיים-שלוש ביום לאלפי החברים שלי. אבל זה לא אומר שעם "חברים" כאלה לא צריך חברים כמוכם המעדיפים את העדכונים שלהם עד לבית באמצעות איגרת המידע הזו. בכל אופן, כדי שלא תפסידו, צירפתי לקט של סטטוסים (תגובות וכאלה) שפרסמתי בפייסבוק שלי. גם אם אתם לא מחזיקים בפייסבוק או מפייסבוק, תוכלו לומר עכשיו בנונשלנטיות לחבריכם כי "קראתי בפייסבוק של אורי אורבך…" זה בהחלט יעלה את ערככם בעיני חבריכם, בעיקר אם אתם מעל גיל 50.
המשך...ח"כית מניחה גביע קוטג' על שולחנו של ראש הממשלה, חבורה של סלבס מסתגרים ב"צינוק" מצולם למשך שעה לאות הזדהות עם גלעד שליט, חברי כנסת מרססים במטהרי אוויר את אולם המליאה – מה משותף לכל המיצגים האלה? חולשתה של המילה הכתובה והמדוברת. הכל צריך להיות מוחצן, מוקצן, צעקני וגימיקי. בקרב על תשומת הלב הכל מותר, והטעם הטוב טובע בבליל צעקני משודר ומלובה על ידי התקשורת.
בתוך כל זה אני צריך לספר לכם במילים פשוטות על פעילות פוליטית ופרלמנטרית. מקווה שתשרדו בחום הזה את הקטע כולו גם אם אני לא קופץ בטייטס מהגג עם שני סודנים בבגדי ים ועם ריבחי רנטיסי על הראש. מוכנים?
לפחות פעמיים בשבוע שואלים אותי "אז איפה אתה משפיע יותר, בתקשורת או בפוליטיקה?" השאלה הזו היא טבעית (וגם מלאכותית…) אבל האמת שאין על שאלה כזו תשובה מוחלטת. איך אפשר למדוד השפעה? מה יותר משפיע: טור נוקב בעיתון או חוק קטן בכנסת? מה יותר מועיל: נוכחות יומיומית ברדיו, או ייזום של פרויקט גדול של בתי כנסת הפתוחים לקהל הרחב? מה יותר "חשוב": הקמת עיתון ילדים שגורם נחת למשפחה הדתית כל שבוע, או ייצוג בכנסת שמשמח (או מעצבן) בדיוק אותה משפחה?
מאז שגיליתי את הצעצוע החדש הנקרא פייסבוק הזנחתי את הניוזלטר – אהבתי הקודמת, ולכן לא שיגרתי אליכם איגרת זה זמן רב. אבל נבחרי הציבור קשובים לבוחריהם, שוועת העם עלתה באוזני, והריבון (ככה קרא לי פעם בשיחה סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל) החליט לעדכנכם גם באיגרת המידע, כי לא כולכם מפוייסבקים. אבל, אתם בהחלט מוזמנים להצטרף לחבריי בפייסבוק ושם אני מעדכן ומתכתב ומדווח כמעט כל יום.
המשך...שלום לכם, סוף-סוף משהו זז במים העומדים של הציונות הדתית הפוליטית. יושבי הראש שתי מפלגות הציונות הדתית הודיעו על הכוונה לרוץ ביחד בבחירות הבאות. אני שמח שהייתי שותף פעיל בכל המגעים בין המפלגות. כן, יש חששות, יש שאלות, ישנם הקיטורים הקבועים. המו"מ רק בראשיתו, אבל לדעתי עכשיו הזמן להצהיר על הכוונות המשותפות ולהוביל מהלכים, במקום […]
המשך...הפעם בעיצומו של מושב הקיץ העמוס, אסתפק בדיווח בעניינים שעל סדר היום הפרלמנטרי.
לקריאת האגרת המלאה:
