אושר בקריאה טרומית "חוק הצליאק" של הח"כים אורי אורבך, אילן גילאון ואליעזר מוזס
הצעת חוק
ברוב של 69 תומכים ואפס מתנגדים עברה בקריאה טרומית הצ"ח של חברי הכנסת אורבך, גילאון ומוזס המבקשת לעודד יצור מזון לחולי צליאק. כידוע, לחולי הצליאק אסור לאכול מזון המכיל גלוטן – מרכיב חלבוני הנמצא בדגנים. מטרת החוק המצורף להלן היא להשיג לחולי הצליאק מזון מגוון במחיר סביר. עתה תובא ההצעה לדיונים בוועדת העבודה, רווחה ובריאות של הכנסת. בעמותת חולי הצליאק בירכו את הח"כים על הצעת החוק, ואנשי העמותה יוסיפו ללוות את עבודת החקיקה עד להשלמתה. הנה הצעת החוק שאושרה היום בקריאה טרומית:
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת: אורי אורבך, אילן גילאון
פ/1803/18
הצעת חוק סיוע ועידוד יצור מזון לחולי צליאק, התש"ע–2009
|
|
פרק א': מטרה |
מטרה |
מטרתו של חוק זה לתמוך בחולי הצליאק בישראל, לאפשר להם היצע מזון ראוי וכן נגישות והשתלבות בקהילה. |
|
|
|
פרק ב': הגדרות |
הגדרות |
בחוק זה – |
|
|
|
"גלוטן" – חלבון מן הצומח הנמצא בגרעיני חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל ומוצריהם, לרבות עמילנים, לתת וסובין; |
|
|
"יבואן מזון" – מי שעוסק ביבוא, שיווק ומכירת מזון מחו"ל בישראל; |
|
|
"יבואן מזון מוביל" – יבואן מזון שהיקף מחזור המכירות שלו גבוה מ-50 מיליון ש"ח בשנה; |
|
|
"יצואן מזון" – יצרן מזון העוסק בין היתר ביצוא מזון לחו"ל; |
|
|
"יצרן מזון" – מי שעוסק ביצור מזון לצורך שיווקו ומכירתו; |
|
|
"יצרן מזון מוביל" – יצרן מזון שהיקף מחזור המכירות שלו גבוה מ-50 מליון ש"ח בשנה, או שהוא מונופולין בתחום ייצור מזון; |
|
|
"מונופולין" – כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988;¹ |
|
|
"מזון" – כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983;² |
|
|
"מזון ללא גלוטן" – מזון שאינו מכיל גלוטן כלל או מכיל גלוטן בשיעור שאינו עולה על 20 חלקים למיליון; |
|
|
"מחזור מכירות" – כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 ובתקנות ובכללים שנקבעו מכוחו; |
|
|
"השר" – שר הבריאות. |
|
|
פרק ג': עידוד יצור ומכירת מזון המיועד לחולי הצליאק |
הטבות במס ליצרן מזון ללא גלוטן |
(א) השר יקבע כללים ותנאים למתן אישור "יצרן מזון ללא גלוטן" ליצרני מזון. |
|
|
|
(ב) השר רשאי לבטל אישור שניתן לפי סעיף קטן (א) אם נוכח כי יצרן המזון אינו עומד עוד בתנאים לקבלת אישור כאמור. |
|
|
(ג) שיעור מס ההכנסה או מס החברות, לפי העניין, על הכנסה שהושגה ממכירה או משיווק של מזון ללא גלוטן על ידי יצרן שקיבל אישור כאמור בסעיף קטן (א) לא יעלה על 25%; הכנסה כאמור תהיה פטורה מכל מס אחר. |
|
|
פרק ד': חיוב יצור ומכירת מזון לחולי צליאק |
חובת ייצור ומכירת מזון ללא גלוטן בישראל |
4. |
(א) מונופולין בתחום ייצור מזון ויצרן מזון מוביל ייצרו מזון ללא גלוטן בהיקף שלא יפחת מ-5% משיעור מחזור המכירות השנתי שלהם, והכל בין אם הם כבר משווקים ומוכרים מזון ללא גלוטן בישראל ובין אם לאו. |
|
|
(ב) מונופולין בתחום ייצור מזון ויצרן מזון מוביל יימכרו בישראל את כל סוגי מוצרי המזון ללא גלוטן שמיוצרים על ידם. |
|
|
(ג) סעיף זה יחול גם על יצרן מזון מוביל שמייצר מזון ללא גלוטן שמשווק ונמכר בחו"ל בלבד. |
חובת ייבוא מזון ללא גלוטן |
5. |
יבואן מזון מוביל המייבא מזון מיצרן מזון בחו"ל המוכר גם מזון ללא גלוטן, ייבא לישראל מזון ללא גלוטן בהיקף שלא יפחת מ-5% משיעור מחזור המכירות השנתי שלו. |
חובת ביצוע בדיקות לגילוי גלוטן במזון |
6. |
(א) מונופולין בתחום המזון ו"יצרן מזון מוביל" חייבים לבצע אחת לשנה בדיקה במעבדה מוכרת, בשיטות דגימה מקובלות, בהתאם לכללים שיקבע השר, אודות שיעור הגלוטן בכל מוצרי המזון המיוצרים על ידם. |
|
|
(ב) תוצאות הבדיקה ימסרו לשר ויהיו פתוחים לעיון הציבור, בהתאם לכללים שיקבע השר. |
תביעות |
7. |
(א) מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק זה, הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]³, יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה. |
|
|
(ב) בית משפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק. |
|
|
פרק ה': הוראות שונות |
ביצוע |
8. |
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. |
שמירת זכויות |
9. |
חוק זה בא להוסיף על כל זכות או חובה על פי דין ואינו בא לגרוע ממנה. |
תחילה |
10. |
תחילתו של חוק זה 3 חודשים מיום פרסומו. |
דברי הסבר:
מחלת הצליאק (Celiac Disease) הינה אי סבילות מולדת וקבועה לגלוטן, שהינו מרכיב חלבוני המצוי בדגנים: חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל. באנשים עם רגישות לגלוטן, אכילת הגלוטן גורמת לתהליך אימונולוגי בדופן המעי, הגורם להתפתחות דלקת במעי הדק ולנזק תפקודי. כתוצאה מכך ישנה ספיגה לקויה של אבות המזון, עד כדי מצב של תת תזונה. הסימנים הקליניים של המחלה הינם רבים ומגוונים, החל בחוסר שגשוג אצל ילדים, בעיות עיכול (שלשולים, הקאות), אנמיה, בעיות פרקים, ובמקרים חמורים – אף ממאירות של המעי הדק.
שכיחות המחלה המוערכת כיום היא 1:120 עד 1:300 באירופה ובצפון אמריקה, כאשר בישראל, במחקר על קבוצת תורמי דם ללא כל תסמינים, נמצאה שכיחות הצליאק של לפחות 1:157.
הטיפול במחלת הצליאק מבוסס אך ורק על שמירה על דיאטה ללא גלוטן במשך כל החיים. בהתאם לכך, חייבים החולים במחלה לצרוך אך ורק מזון שאינו מכיל גלוטן. מזון כזה מחייב ייצור מיוחד, מחומרי גלם שאינם מכילים גלוטן, בתנאים שיבטיחו מניעת זיהום המזון בסביבת היצור.
עלויות היצור של מזון ללא גלוטן הן גבוהות יחסית לעלויות היצור של מזון "רגיל", ושוק צרכני מזון זה נחשב בערכים מוחלטים לשוק קטן, בהשוואה לשוק חולי הצליאק במדינות בעלות אוכלוסיות גדולות.
חולי הצליאק, ככל האזרחים האחרים במדינת ישראל, זכאים למילוי הצורך הבסיסי והיסודי של כל אדם – מזון נגיש במחיר סביר. מכך נגזרת חובתן של המדינה והחברה לספק לחולי הצליאק מזון המתאים לצרכיהם במחיר שווה לנפש. דא עקא, עקב גודלו של ה"שוק" (שמקורו בעיקר בעובדה שחולי צליאק רבים אינם מאובחנים), והמאמץ והעלות הכרוכים בייצור מזון ללא גלוטן, אין כאמור אינטרס כלכלי מובהק בייצור מוצרי מזון ללא גלוטן בישראל, וכנגזרת מכך, מצטמצם בשנים האחרונות למינימום היצע מוצרי המזון ללא גלוטן, באופן אשר יוצר מצוקת מזון אמיתית אצל חולי הצליאק, הן לעניין ההיצע והן לעניין המחיר.
הצעת חוק זו נועדה לתמוך ולסייע לחולי הצליאק. היא מיועדת להעניק לחולי הצליאק הנזקקים תמיכה כלכלית שתאפשר רכישת מזון ללא גלוטן שמטבעו יקר הוא. בנוסף, מיועדת הצעת החוק ליתן תמריצים, בשיטת ה"מקל והגזר" ליצרני המזון, יבואני המזון ויצואני המזון, לייצר ולמכור מזון ללא גלוטן בישראל.
הדאגה לחלש הינה צורך בסיסי והכרחי בחברה דמוקרטית, סוציאלית ושוויונית. יש בכך כדי לממש את ערכי המדינה, כמו גם את ערכי הדת היהודית אשר רואה בדאגה למחסורו של החלש, העני והנזקק – ערך עליון.
החקיקה בישראל בשנים האחרונות עשתה צעדים רבים לצמצום האפליה וסיוע לנזקקים, לחלשים ולמי שידם אינה משגת. כך, לדוגמא, חוסר שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. חוק זה הינו נדבך נוסף בחקיקה חשובה זו.
סעיף 2 הגדרת המונחים "גלוטן" ו"מזון ללא גלוטן" משקפת את הדעה הרווחת כיום בעולם לפיה – מוצר ללא גלוטן הינו כזה שמכיל גלוטן בשיעור שאינו עולה על 20 חלקיקים למליון. הגדרה זו משקפת גם את עמדת משרד הבריאות בנושא.
יובהר כי במונח "מזון ללא גלוטן" מתייחס שיעור הגלוטן למוצר הסופי ולא לרכיביו בלבד. בהתאם לכך, על יצרן מזון לוודא כי המוצר הסופי שיוצע לקהל הצרכנים יכלול גלוטן בשיעור שאינו עולה על השיעור הקבוע, לרבות עקב זיהום צולב שמקורו בסביבת הייצור או בכל גורם אחר.
המונחים "מונופולין" ו"יצרן מזון מוביל" או "יבואן מזון מוביל" מבוססים על העקרונות שביסוד דיני ההגבלים העסקיים, לפיהם יש הגיון והצדקה בהטלת מגבלות ודרישות מחמירות יותר על גורמים שהם בבחינת בעלי שליטה בשוק הרלוונטי, או בעלי נפח פעילות משמעותי ביותר שיש לו השלכות ישירות על התנהלות השוק הרלוונטי. גופים כאלה הינן מטיבם מונופולים או גופים בעלי מחזור מכירות משמעותי ביותר.
סעיף 3 נועד ליתן הטבה כספית ישירה לחולי צליאק אשר נזקקים להבטחת הכנסה בהתאם לקריטריונים שבחוק הבטחת הכנסה. מחירי מוצרי המזון נטולי הגלוטן הם מטיבם יקרים משמעותית ממקביליהם הכוללים גלוטן. בהתאם לכך, עלול מחיר מוצר ללא גלוטן לעשות עד כדי פי שלושה מעלות אותו מוצר המכיל גלוטן. מי שנזקקים להבטחת הכנסה מוצאים עצמם לעיתים קרובות ללא יכולת להרשות לעצמם רכישת מוצרי מזון בסיסיים עקב עלותם הגבוהה. התוספת לגמלת הבטחת ההכנסה שלהם מיועדת לשפר במעט מצב זה ולהקל על הנזקקים ברכישת מוצרי מזון ללא גלוטן.
סעיף 4 על מנת לעודד יצור של מוצרי מזון ללא גלוטן בישראל, מוצע להעניק הטבת מס ליצרני מזון ללא גלוטן, בדומה לעקרונות שבחוק עידוד השקעות הון. על פי המוצע, יצרן מזון שיקבל אישור ממשרד הבריאות על כך שהוא מייצר מוצרי מזון ללא גלוטן העומדים בקריטריונים שיקבע שר הבריאות, יהא זכאי לשיעור מס מופחת על הכנסותיו מייצור מזון ללא גלוטן. בדרך זו, יש לקוות, תיווצר כדאיות כלכלית בייצור מוצרים ללא גלוטן.
פרק ג' כולל הטלת חובות סטאטוטוריות על גופים שהם בבחינת מונופולים או בעלי יכולת השפעה משמעותית בשוק הרלוונטי, וכן על מי שמייצאים לחו"ל מוצרי מזון ללא גלוטן, לייצר, לשווק ולמכור מזון ללא גלוטן בשוק המקומי. בחברה המודרנית ראוי שתאגידים וגופים עסקיים גדולים אשר הצלחתם ופרנסתם באה להם מהקהילה והחברה, ישיבו טובה תחת טובה ויסייעו ויתרמו לקהילה. גופים רבים מקצים סכומים מהכנסותיהם לצורך תרומה לקהילה, על פי שיקול דעתם והחלטתם, אשר אינו תואם בהכרח את צורכי הקהילה והחברה. פרק ג' מיועד למעשה לחייב גורמים בתחום המזון לפעול ולתרום למען הקהילה, גם מקום בו אין הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי הצר שלהם. למרבה הצער, בשנים האחרונות, חלק נכבד מיצרני המזון הגדולים בישראל משך ידו מייצור מזון ללא גלוטן ולמעשה זנח את חולי הצליאק. עקב עלויות הייצור וחשש מתביעות משפטיות פוטנציאליות במקרה של אי עמידה בתנאי היצור הנדרשים, לא זו בלבד שיצרני המזון אינם מייצרים מוצרי מזון ללא גלוטן, אלא אף בוחרים לסמן את מוצריהם כעלולים להכיל גלוטן, למרות שלפי טיבם אין הם אמורים להכיל גלוטן כלל. כתוצאה מכך, ירד היצע המזון לחולי הצליאק משמעותית, עד כדי מצוקת מזון.
סעיפים 5-6 מחייבים יצרני מזון מובילים ויבואני מזון מובילים (מונופולים ויצרני מזון בעלי נתח שוק נרחב) לייצר, לייבא ולמכור מוצרי מזון גם לציבור חולי הצליאק, בהיקף המהווה 5% מהיקף המכירות שלהם. זוהי למעשה פעילות למען הקהילה בעידוד המדינה.
סעיף 7 הינו יישום של הכלל ההלכתי לפיו "עניי עירך קודמים". כאשר יצרן מזון טורח ומייצר מזון ללא גלוטן המיועד ליצוא, והוא נמנע ממכירתו בישראל, עקב חוסר כדאיות כלכלית, יחוייב אותו יצרן להגדיל את היקף היצור על מנת לספק את היצע מוצריו גם לשוק המקומי.
סעיף 8 מחייב את יצרני המזון המובילים לבצע בדיקות תקופתיות על בסיס שנתי על מנת לוודא את שיעור הגלוטן המצוי במוצריהם (לרבות כאלו שאינם מיועדים לחולי הצליאק). נתונים אלו יהיו פתוחים לעיון הציבור על מנת שציבור החולים יוכל לגבש עמדתו לגבי צריכת מוצרים אלו כאשר בפניו כל הנתונים הרלוונטים.
סעיף 9 נועד ליתן כלים לציבור החולים שלמענם מיועדות הוראות החוק, ולהעניק בידיהם זכות תביעה ישירה כלפי יצרני, יבואני ויצואני המזון, אשר אינם מקיימים חובותיהם על פי החוק.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס (פ/1653/18).
_____
[1] ס"ח תשמ"ח, עמ' 128.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749.
[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266.
22 באפריל 2010 בשעה 9:41