ח"כ אורי אורבך

אורי אורבך (הבית היהודי):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש פסוק שהשתמשו פה כבר פעמים הרבה, מספר ישעיהו, והפירוש שלו מאוד מוכר: מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. אבל בדקתי ומצאתי שיש שני פירושים, ודווקא הפירוש המקובל בפי העם הוא לא הפירוש של הפשט. בדרך כלל משתמשים בזה להגיד שמהרסייך ומחריבייך, אלו שמתוכךְ, ממךְ יצאו – מהרסייך ומחריבייך יוצאים ממך, והם מוציאים את שמך הרע בעם. אבל זה לא הפירוש הפשוט. הפשוט הוא שמהרסייך ומחריבייך ילכו ממך. אני חושב על הפסוק הזה – האינסטינקטים הדתיים והימניים שלי הם תמיד כשאני רואה שמהרסינו ומחריבינו יוצאים מתוכנו, ואני מדבר דווקא על אזרחים ישראלים יהודים שלאחרונה משייטים להם בעולם ומצטרפים למתקפה הכללית על מדינת ישראל.

אני לא יודע אם זה יפתיע אתכם, כנראה שלא, אני לא מתפעל מההצעות עכשיו להצר את רגליהם של חברי הכנסת הערבים, מפה מהבית הזה, שנוסעים ללוב ולמקומות אחרים. אפשר להיאחז בעניין הפורמליסטי שלוב היא לא מדינת אויב – אם אלה לא האויבים, אז באמת אנחנו לא צריכים אויבים. אבל אני אומר, אפילו בלי להיאחז בעניין הפורמליסטי, שאני בהחלט מקבל את מה שאמר עמיתי חבר הכנסת חיים אורון, שרצוי לא להצר את צעדיהם של חברי הכנסת ולהקל, ולא לחפש איך לדחוק חבר כנסת לפינה, כי היום אנחנו דוחקים את רגליהם של חברי הכנסת הערבים, ומחר, ואולי אפילו אתמול, את חבר הכנסת בן-ארי בכל מיני מקומות שהוא מסתובב ופוגע בחסינות, ומחר אלה חברי כנסת חרדים, דתיים ושמאלניים וימניים, ואנה אנחנו באים.

אורי אורבך (הבית היהודי):

ואנה אנו באים. לא, גם חברי הכנסת החרדים, תשימו לב, לא מצרים את צעדיהם של חברי הכנסת החרדים – הטענות הן שמצרים את צעדיהם של החרדים עצמם, אבל זה דיון לגמרי אחר. ולכן אני אומר: גם צריך איזו חוכמה של העלמת עין, ולא כל דבר – להביא את שלל היועצים המשפטיים שכבר ממש קמו עלינו לכלותנו, אם לדבר בלשון הגזמה. צריך גם לתת מעט מקום לשכל הישר.

אבל אני אומר מנגד לעמיתינו, אם חברי כנסת ערבים ואם אזרחים ישראלים, שהקריירה שלהם היא לתקוף את מדינת ישראל, ולא מדובר על ויכוח על הכיבוש בפיהם או על זכותנו על הארץ, שזה הוויכוח שאנחנו מנהלים פה בעוצמות גדלות או קטנות לפי העניין. אבל אנשים כמו אודי אלוני, ממארגני החרם התרבותי על ישראל; ועורך-דין דניאל מחובר; ופרופסור חיים בראשית, שהיה איש חשוב במכללת ספיר; ודרור פיילר, ממארגני המשט לעזה – אלו אנשים שזו אובססיה אצלם לתקוף את ישראל, להציג אותה כמדינת אפרטהייד, לא כמדינה שכובשת שטחים לא לה, שזה אנחנו שומעים פה חדשות לבקרים. אלה אנשים שמטילים ספק ומתנגדים לעצם זכותה של מדינת ישראל להתקיים, וגם להתקיים כמדינה יהודית. כשאתה רואה אנשים כאלה מבני עמך, יהודים, שזה עיקר עניינם בעולמם, אתה לא יכול שלא לחשוב, כן, על הוורסיה המוכרת יותר של הפסוק – מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו – והכוונה היא שהמהרסים והמחריבים שלך הם מבני עמך. כי יש איזה גבול לא כתוב – ואני לא חושב שאפשר באמצעות חקיקה להילחם במישהו ומשום שהוא יהודי אסור לו להגיד כך וכך או לארגן חרם על מדינת ישראל, אבל אני חושב שכן יש מקום להביע את תחושת הסלידה והגועל מאנשים יהודים, מבני עמך, שהמלחמה העיקרית שלהם היא נגד בני עמם.

ואתם, חברי הכנסת הערבים, מבינים טוב מאוד למה אני מתכוון, כי כשאתם פה, על הבמה הזאת, נתקלים באזרחים ערבים בישראל שמתגייסים לצבא – כשחייל בדואי, לא עלינו, נופל בקרב, כשיש אזרחים ערבים שהם לא בקו שלכם, אלא הם פרו-ישראלים, או מרגישים שותפות באזרחות הישראלית, אתם לא מהססים לקרוא להם בוגדים ומשת"פים, אפילו שהם אזרחים כמוכם, ויש כאלה מקרב האוכלוסייה הערבית שאולי אומרים את זה עליכם.

ולכן אתם בוודאי מבינים שכשאני קורא ליהודים שתוקפים ככה, באופן קבוע, את מדינת ישראל, כשאני רואה בהם משת"פים ובוגדים ומהרסייך ומחריבייך ממך יצאו – אם יש פה מישהו ששותף לתחושה הזאת, לפחות לעיקרון, אלה חברי הכנסת הערבים, שהרי אתם כל הזמן אומרים את הדברים האלה על אחים ערבים שלכם, אזרחים ערבים, שהם בעד מדינת ישראל.

לכן, כשאני מוצא יהודים המתנגדים למדינת ישראל, תוקפים אותה, מטילים עליה חרם, יוזמים יוזמות אנטי-ישראליות, אל תתפלאו שאנחנו קוראים להם את המלה הפשוטה והנוקבת מכול: בוגדים.