מאמר של אורי אורבך בידיעות  אחרונות 17/6/10

את החרדים האשכנזים אני מבין. לשיטתם, ככה הם רגילים מהבית, ככה הם אוהבים את החינוך שלהם, את השכונה שלהם. בלי יותר מדי…אתם יודעים מי, פרענקים, שוורצעס, ושאר מילות חיבה.

זו הנורמה המקובלת. זו המגמה, המאוד לא חסידית. ובג"ץ לא ישנה נורמות באבחת פסיקה אחת. נהפוך הוא: עכשיו מתחיל הקמפיין החרדי שחלקו צודק ורובו רחמים עצמיים, התקרבנות, טענות נגד ("ולמה בבג"ץ כמעט ואין מזרחים?") וזעקות שבר נגד השופטים שקמו על החינוך הטהור לכלותו.

לזה כאמור התרגלנו. אבל מה שמטריד זו שתיקתה העצובה של ש"ס. שתיקה זועקת של פחד, של זיעה קרה. ציפור לא מצייצת, עוף לא מעופף ואף ש"סניק (חוץ מח"כ הרב אמסלם, העצמאי למורת רוחם של חבריו) לא אומר שמא, אולי. הם שותקים כאילו זה לא המשחק שלהם, לא נוגע אליהם ואל מצביעיהם, חרדים כמותם, ספרדים כמותם.

אז מה אתם יותר בעצם, חבריי מש"ס, חרדים או ספרדים? מה מנצח בקרב הזהויות הפנימי שלכם? המחויבות שלכם לאחיכם שחפצה נפשם ללמוד תורה בבתי ספר מתוקנים יותר (בדיוק כמו שסידרתם לילדיכם שלכם) — או שמא אתם קודם כל חרדים, עם כל הסט הידוע: מקבלים את התורה ואת ההרגלים בגירסה האשכנזית, מסכימים שהאשכנזים הם אלו שקובעים מיהו חרדי ומי פחות חרדי, מקבלים את ההנחה שאת הרב עובדיה אוהבים אבל בקולו של הרב אלישיב שומעים.

התשובה היא שהש"סניקים הם ספרדים החרדים מאשכנזים. הם מכורים לחותם הכשרות של הבד"ץ החרדי, בעיקר בגירסה הליטאית. הם כמעט לא מקימים לאליטה שלהם מוסדות חינוך ספרדיים משובחים, אלא מסתופפים לתוך מכסות שהואילו להקצות להם בחינוך האשכנזי. כל השאר שיישארו בחוץ ולא ישכחו להצביע ש"ס.

ובכל זאת, אני סבור שזו טעות לשלוח הורים לכלא והיה ראוי לעשות עוד ועוד מאמץ כדי לפתור את העימות בעמנואל. לא תמיד הדין צריך ליקוב את ההר, גם אם ההר הוא הר של דעות קדומות והתנשאות. אני מציע לרבני ש"ס, עם קצת עזרה משרי המפלגה, להתערב בעצמם בסכסוך הנוגע לציבור שלהם. אולי ביוזמתם תוקם איזו ועדת קליטה רב־עדתית המקובלת גם על אשכנזים וגם על ספרדים בעמנואל, כדי שהתלמידות יתקבלו על פי מידת התאמתן הדתית ולא על פי שיוכן העדתי. רק התנערות של ש"ס משתיקתה עשויה להביא פתרון הוגן וסביר.