פתאום, בדקה ה-90 של הדיון בוועדת הפנים המשותפת עם ועדת החוקה זה קרה. יו"ר הוועדה שעסקה בחוק הממשלתי להגבלת האלכוהול דוד אזולאי מש"ס הוסיף הצעה משלו: "אני רוצה שגם בפאבים ובבארים יהיה אסור למכור אלכוהול אחרי 11 בלילה". קודם לכן אישרנו, ארבעת חברי הכנסת שנכחו בישיבה, את הצעת הממשלה שתיאסר מכירת אלכוהול בין 11 בלילה ל-6 בבוקר למחרת בשורה שלמה של מקומות: פיצוציות, מרכולים, סופרמרקטים ובעצם בכל מקום למעט מקומות המיועדים לשתייה כמו אולמי שמחה, מסעדות ופאבים כמובן. עכשיו אזולאי הפתיע את הנוכחים עם ההצעה שלו. אני, שאינני חובב שתייה ופאבים, הספקתי למלמל מתחת לשפמי: "לאסור שתייה בפאב זה כמו לאסור תפילה בית כנסת" (אלוקים הטוב יסלח לי על ההשוואה), אבל אזולאי בשלו. הוא טען, טענה אגב שיש לה על מה להתבסס, כי משם, ממאורות האלכוהול הללו, יוצאים השתויים הגדולים ביותר כל לילה אל הרחוב.

צודק, אבל לא הגיוני. אני חושב שגם בחקיקת חוקים נגד האלכוהול – אסור להגזים. זו בעיה להחליט באיבחה אחת על סגירת הפאבים (מה ישתו שם בלילה? מיץ תפוזים?) וצריך מידה של איזון בבואנו לחוקק. אמנם ועדת הפנים לא קובעת באופן סופי את החוקים ונדרש אישור של מליאת הכנסת, אבל אני החלטתי הפעם שלא צריך להגזים. הרי אם תעלה הצעת החוק של אזולאי תתעורר מהומה שלמה במליאה: "מה זה פה, אירן?" הצעירים יבוזו לחברי הכנסת שנדחפים להם לחיים. אם נתערב עד כדי כך במקומות הבילוי שלהם, אנחנו עלולים להפוך את כל חוקי האלכוהול לחוקים עם דימוי דרקוני שגם לא ייאכפו בסופו של דבר. אם לחוק יש דימוי של פגיעה חמורה בחופש – הוא הופך עד מהרה למרמס, וחברי הכנסת למשיסה.

היינו בחדר הוועדה, חוץ מכל האורחים ההמומים, ארבעה חברי כנסת דוסים מארבע מפלגות שונות. אזולאי מש"ס שהציע את ההצעה, דודו רותם מישראל ביתנו, ציון פיניאן מהליכוד ואני. אולי כמה מהבוחרים שלי ימחאו כפיים את אתמוך בחוק שיוציא את האלכוהול הלילי מהפאבים. היתה לי בדיוק דקה ברוטו להחליט. "נעבור להצבעה" הודיע אזולאי. "מי בעד הצעתי לאסור מכירת אלכוהול בלילה בפאבים?" אזולאי ופיניאן בעד. מי נגד? רותם ואורבך נגד. תיקו. כלומר: ההצעה נפלה. תוכלו, צעירים וצעירות, להמשיך לשתות אלכוהול גם בלילה. כך הצלתי את ענף הפאבים בישראל.

***

טוב, נו, קצת הגזמתי. אני מניח שההצעה היתה נופלת בשבוע הבא במליאת הכנסת. אבל אין ספק שאם ההצעה היתה עוברת אפילו בוועדה, המהומה כבר היום ומחר הייתה מרקיעה שחקים. אין לי ספק שאם הייתי מצביע בעד, מחר הייתי עושה את כל הסיבוב התקשורתי הנדרש: יומן הבוקר-שלום רזי-שש עם וחמש בלי, אינסרט בחדשות הערב וערימה של מומחים בעד ונגד, פלוס פניו הנוגות של בעל רשת פאבים שטוען כי היינו שיכורים כשהחלטנו החלטה כל-כך הזויה.

אבל לא הפחד התקשורתי הוא הסיבה להתנגדותי. כאמור, בחקיקה כמו בשתייה, אסור להגזים. כל חוק הוא הגבלה מסויימת על החופש. אם אנחנו הולכים רחוק מדי בחוקי האלכוהול, נהפוך רבים לעבריינים, יתפתח שוק שחור ואי אפשר יהיה לאכוף בכלל את החוק. אבל תודו שזה היה משעשע שדווקא רותם ואני, הלוחמים הגדולים נגד האלכוהול, הפכנו במחי הצבעה אחת ליקירי הפאבים בישראל. והם אפילו לא יודעים שהצלנו אותם.

זו תהיה מתנה אסורה אם נבקש לפחות דרינק אחד על חשבון הבית?

תגיות: , ,