על הלוח בחדר המכינה הקדם-צבאית בלוד מצאתי את השורה היפה הזו: "אל תאמר לקב"ה שיש לך צרות; אמור לצרות שיש לך הקב"ה". אני יודע שזה קצת שמאלץ, אבל בכל זאת מדובר במשפט יפה שראוי לשתף בו את הציבור, לפני שיימחק מהלוח ומהזיכרון. זה משפט אופטימי שאיני יודע מיהו מחברו, ומאז שנתקלתי בו באקראי יוצא לי להשתמש בו שוב ושוב. אני מציע אותו כפתיח לדיון, לשעת-חברה, לפולמוס ולדיון תיאולוגי. הוא ממצה את היחס בין אדם לריבונו, בין מתפלל לאלוקיו, ובין בן אנוש לעולמו-שלו. נסו ותיהנו, נסו ותיענו.