שני פוסטים קצרים על עצב ושמחה ועל קמע לעשירות
נסעתי אחרי מונית עם רמקול על גגה בשכונה ירושלמית, מאלו שמודיעים לציבור על הלוויב קרובה או אוספים תרומה למישהו שצריך ניתוח דחוף בחו"ל. זה מה ששמעתי: "הלוויתה של מרת זאת וזאת תצא מבית הכנסת לב שמח…"
הלוויה מבית כנסת לב שמח? חייכתי מתחת לשפמי ונסעתי מהורהר.
*
בקניון ראיתי באחד הדוכנים כל מיני סגולות שמוכרים: מין ריבועי נייר עטופי-למינציה עם צירופי אותיות שונים ועליהם כותרות: סגולה לזיווג הגון, סגולה לזרע של קיימא, סגולה לחינוך הילדים, מפתח לפרנסה טובה וסגולה לעשירות. כיוון שברוב דברים אני ברוך השם וטפו-טפו כבר מסודר והסגולה עובדת רק אם חחסר לך משהו אחרת היא פועלת על ריק וזה סתם חבל, שאלתי כמה עולה סגולה לעשירות והמוכרת אמרה שכל הסגולות אותו מחיר. גם סגולה לעשירות וגם מפתח לפרנסה, שזה צירופי אותיות לגמרי שונים, עולים אותו כסף למרות שהם פועלים לגמרי אחרת. מפתח לפרנסה זה קמע שדואג שתהיה לך כנראה משכורת חודשית מסודרת, קמע שהוא סגולה לעשירות דואג לך שתהיה ממש מסודר. עשיתי חישוב מהיר שבעשרה שקלים האלה עדיף כבר ללכת ישר על העשירות ולא להסתפק בפרנסה. אבל בסוף לא היה לי כסף קטן ולמוכרת לא היה עודף ממאתיים. היא הפסידה פרנסה, אני הפסדתי עשירות. ככה זה כשאין לך קמע.
06 בספטמבר 2010 בשעה 22:12