ח"כ אורי אורבך

על החושן בן 12 האבנים היו חקוקים שמות השבטים. שם של שבט על כל אבן. ישפה היא האבן של בנימין. זהו השבט שבט"ו באב בכרמי שילה הצליח לחזור לתוך עם ישראל בשיטות שידוך שכבר לא כל-כך מקובלות היום. זו הישפה, האבן החסרה שחכמים הרחיקו עד לאשקלון כדי לקנותה מדמה בן נתינה. ישפה היא האבן החסרה, היא האבן שניתנה לבנימין כי "יש לו פה ואינו מגלה ליעקב על מכירת יוסף".

השתיקה של בנימין מאפיינת את בניה של רחל אמנו. במדרש רבה כתוב שרחל תפסה פלך של שתיקה – פלך במובן של כלי עבודה. השתיקה שלה על רמאותו של לבן שהחליף אותה בלאה. ויש את יוסף מול אחיו ושתיקתו, ושאול שאת דבר המלוכה לא הגיד, ואסתר שאינה מגדת את עמה. כולם ילדיה של רחל.

אני חושב על ישפה והשתיקה בהקשר הרבה יותר רחב. האם זו לא בעיית הדור, שיש לנו פה ואנחנו לו מציעים שידוך טוב לחברינו ולחברותינו? אנחנו מכירים מישהו שמתאים למישהי אבל לא כל-כך נעים לנו? "אולי זה לא מתאים עכשיו, אולי זה יהיה חוצפה מצדי…" בנושא השידוכים מי יודע כמה פעמים שתקנו במקום שבו היינו צריכים לדבר, ולהיפך: כמה פעמים דיברנו במקום בו היה צריך לשתוק. יש פה! זו האבן הניתנת לבנימין. כל תחום השידוכים קשור לדיבור שלנו.

אנחנו רואים מסביבנו לא את תופעת הרווקות המאוחרת, אלא את תופעת הבדידות המוקדמת ואיננו עושים די להושיע. הבדידות היא מחלת הדור הזה, זו תופעה חברתית שעלינו לתת עליה את הדעת.

אני רוצה לברך את המתנדבים הותיקים והחדשים של ישפה שנענו לקריאת הקודש, ממש כך, להצטרף למעגל של העוסקים במלאכה של השלמת האבן החסרה. אנשים ונשים רוצים להינשא ודפוסי הנישואים והחיים שלהם מושפעים מאוד מהחברה שמסביב. אם החברה שלנו תשדר בזכותכם שיש לנו עניין באושר המשפחתי שלנו זה יהיה מעשה גדול ורב.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה המשפחה, שלא לומר הבית היהודי, נמצאת תחת מיתקפה. קובעי הטעם בזים למוסד הנישואים, אנשים מתחתנים בעיתון ומתגרשים בטלוויזיה, מודלים של משפחה אלטרנטיבית מוצגים כאידיאל. נישואים כדת משה וישראל זוכים לפעמים למתקפה כפולה. גם נישואין וגם כהלכה – ממש כפל קנס…

בתוך המציאות המיוחדת הזו בוהקת אבן הישפה שלנו, האבן שצריך למצוא ולהשלים, האבן שבלעדיה החושן איננו שלם, ולכן זה עניין של כולנו לעסוק בבניית הבתים: תכירו, תמצו היטב את הקשר ותחליטו בתבונה וברגש אם ועם מי להקים משפחה ובית בישראל. התפקיד של החברה הציונית-דתית הוא לא להיות דודה יכנע שמשדכת בכוח, אלא שותפה ידידותית לבניה ולבנותיה.

אני חושב שהמשימה להעצים את העיסוק בנושא החשוב הזה היא גם אמירה פוליטית חדשה, אם תסלחו לי על המילה. פוליטיקה צריכה לעסוק בחיי היום-יום, באושר ובתקוות של האנשים. עד שנביא שלום וניישב את כל הארץ ונפתור את בעיית הגרעין האיראני, אנחנו חייבים לתת כלים להתמודדות עם הסוגיות המציקות לכל בית בחברה שלנו.

ההתגייסות שלכם, ההתחברות וההיענות שלכם להזמנה, היא מחזה ומעשה מרגש. החזרת האבן החסרה למקומה. היא תחילתו של שינוי חברתי ולקיחת אחריות. עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.