איגרת מידע 18: על המחאה של המדינה, מגרון בסכנה, ונשים שלא מדברות בתחנה
איגרת מס' 18
שלום חברים,
,Let's talk dugri מאז חדר הפייסבוק בסערה לחיי העברתי את רוב העדכונים והתגובות לשם. לפעמים אני מגיב אפילו פעמיים-שלוש ביום לאלפי החברים שלי. אבל זה לא אומר שעם "חברים" כאלה לא צריך חברים כמוכם המעדיפים את העדכונים שלהם עד לבית באמצעות איגרת המידע הזו. בכל אופן, כדי שלא תפסידו, צירפתי לקט של סטטוסים (תגובות וכאלה) שפרסמתי בפייסבוק שלי. גם אם אתם לא מחזיקים בפייסבוק או מפייסבוק, תוכלו לומר עכשיו בנונשלנטיות לחבריכם כי "קראתי בפייסבוק של אורי אורבך…" זה בהחלט יעלה את ערככם בעיני חבריכם, בעיקר אם אתם מעל גיל 50.
מושב הקיץ הקצר של הכנסת הסתיים כשבלב הקיץ עמדה מחאת האוהלים. כן, אני דווקא תמכתי בתוכן המחאה והבעתי זאת בשורה של מקומות. אפילו ביקרתי, בהזמנת המפגינים, במאהל במודיעין עירי ובירושלים. אני מקווה שלממשלה יהיה מספיק שכל וזהירות לאמץ את רוב מסקנות ועדת טרכטנברג הטובות והחשובות. מסקנה ראשונה לפעם הבאה: פרופסור עם שם פחות מסובך. והנה עמדתי כפי שהובעה מעל דוכן הכנסת.
אגב, נושא שכר הלימוד הגבוה מדי במוסדות החינוך של הציונות הדתית עולה על השולחן. אני מקווה שבמהלך השנה נצליח בכוחות משותפים להוזיל את תשלומי ההורים.
לאחרונה הגשתי מספר הצעות חוק הקשורות למשבר הדיור. ביחד עם עוד מספר ח"כים הצענו להגביל את גובה שכר הדירה. ההצעה לא אושרה על ידי ועדת השרים לחקיקה. הצעת חוק אחרת שלי היא להוריד את המע"מ עד ל-8% לדירה ראשונה לזוגות צעירים. ההצעה הוגשה לי על ידי מתווך דירות בשם זאב שומכר ממודיעין והונחה על שולחן הכנסת בימים אלה. אינני יודע איזו מההצעות תתקבל, אבל תפקידם של חברי כנסת הוא להעלות נושאים והצעות מתוך כוונה ותקווה שמשהו מכל זה ימומש במלואו, בחלקו, או יזיז מישהו בממשלה לפעולה אמיתית.
ולנושא חשוב אחר. ביקרתי במיגרון לאחר הרס שלושת הבתים על ידי המינהל האזרחי ובצו בג"צ. לאחר שלמדתי את הנושא שיגרתי מכתב לראש הממשלה. שאר בתי היישוב עומדים בפני סכנה דומה חלילה, והחרב מונפת גם על בתים ושכונות אחרות ביו"ש. אני שותף לפעילות אינטנסיבית שנועדה להציל את המבנים במיגרון, בבית אל ובעוד מקומות.
ענייני תרבות שאני מעורב בהם. בט"ו באב התקיים בירושלים זו השנה השנייה "ליל אהבה ירושלמי". למעלה מ-1,200 צעירים וצעירות באו להופעה של אביתר בנאי, לשיעורים וסדנאות. היוזמה שלי בשיתוף עם בי"ס מעלה הופכת למסורת. איזה כיף.
מועדון הגולה לתרבות ופנאי נפתח בפתח תקווה בניהולו של ידידנו הצעיר יונתן דובוב וביוזמת אנשי המפד"ל בעיריית פתח תקווה בראשות מוטי זפט. גם אנחנו משתדלים לעזור, כי חשוב שיהיה מקום מתאים לחבר'ה צעירים באזור רווי-דוסים זה, בצומת סגולה. שמחתי להשתתף גם בערב ההשקה של האולם החדש בירושלים של בית הספר למשחק אספקלריא. טוב להיווכח כי אם ניתנים כלים, מתגלה ציבור גדול שצמא לתרבות באופן העונה הן על רמה מקצועית משובחת והן על קודים תרבותיים המתאימים לציבור זה. גם בי"ס לתקשורת "עובדה" בניהולם של ידידיי נחי אייל ומוטי עובדיה ערך ערב השקה בירושלים ובו הברנז'ה הדתית בתקשורת הופיעה בייצוג נכבד. בתור קשיש השבט בדימוס, משמח לראות כי כבר קמו ברנז'ות-משנה ויש בלי עין הרע כבר די דתיים בעולם התקשורת. התחלתי אפילו לא להכיר כמה מהם.
הפעם אני חוסך מכם את הפירוט על עשרות הרמת-כוסית לקראת השנה החדשה שהשתתפתי בהן. גם לא אדווח על הכנסת ספרי תורה מיפו ועד מודיעין, טורנירי כדורסל של בתי כנסת, פאנלים בכל נושא שתעלו בדעתכם ושאר מקומות בהם אני נדרש לשאת דברים. אני בטוח שתסלחו לי על כך הפעם.
הפגרה מנוצלת לסיורים רבים, ולניסיון למצוא נוסחה להפעלת ולהקמת מוסדות הבית היהודי-המפד"ל. אני מקווה שיהיו בשורות טובות ממש בקרוב, ואם נבקש מכם להתפקד, אל תגידו לנו לא. אנחנו עלולים לקחת את זה ממש אישית.
חוץ מזה וכרגיל, אני משתדל להקפיד על נוכחות תקשורתית בשלל ערוצים ארציים ומקומיים. רק ברדיו "קול ברמה" החרדי הפסקתי לאחרונה להתראיין. כל עוד עומדת בעינה החלטתם המחוצפת והשוביניסטית שנשים לא עולות לשידור בתחנה, גם קולי שלי לא יישמע שם. המצאת קודים חדשים של צניעות בפרהסיה הציבורית, איננה עניין פנימי של חרדים אלא נוגעת לכולנו. אני מכבד כל מי שלא שומע שירת נשים, הבעיה מתחילה ונמשכת כשאתה כופה על אחרים לא לשמוע ועל אחרות לא להשמיע. מניעת דיבור (!) מנשים בתחנת רדיו חוקית בישראל, איננה זכות דמוקרטית אלא עוול והחמרת-סרק. כן, כמו אוטובוס מהדרין ואפילו יותר גרוע.
אם גמרתם את ההכנות לחג ויש לכם קצת זמן פנוי, אתם יותר ממוזמנים (שפירושו מוזמנים מאוד) להיכנס לקישורים הבאים.
מיכאל טוכפלד ערך עמי ראיון במקור ראשון.
הנה דברי ברכה שנשאתי בטקס הוקרה שיזמתי בכנסת לכבוד אחרוני הגיבורים בגטו ורשה.
במוסף הספורט של ידיעות אחרונות הפצרתי בכדורגלן מאור מליקסון שלא לשחק בנבחרת פולין.
ולקינוח: עמנואל רוזן ובן כספית ברדיו 103 חוקרים אותי על חיבתי הנשכחת לאפליקציית האנגרי-בירדס באייפון.
וכמה הערות שלי מתוך הסטטוסים:
– כן, אני בהחלט מרוצה מניצחונה של שלי יחימוביץ'. זה חשוב קודם כל למפלגת העבודה, אבל מוכיח גם לקבלני הקולות של כל המפלגות שהם לא יכולים לנצח את הבחירה החופשית באמת.
– הפעלתם של עובדי ההוסטל לניצולי שואה בפרדסיה כעובדי קבלן זו חוצפה. "זה מיזם זמני" אומרים באוצר, (כאילו שהממשלה איננה מיזם זמני). חובת המדינה לאזרחיה הקשישים גוברת על קדושת ההפרטה.
– איך אני מציין את ה-11 בספטמבר? כמו כולם. בכל פעם שאני בנמל תעופה, לא משנה איפה, אני מוריד את הנעליים, את החגורה, מרוקן את הכיסים. מסורת.
– מי שחושב שהתנצלות מתרפסת בפני הטורקים תרגיע אותם, חי באשליות. כבודם של חיילי צה"ל חשוב יותר מהרגישויות המופרזות של הטורקים ששלחו ספינת מחבלים וזכו לתגובה הולמת.
– רק היום פנו אלי כבר 3 מזכירות שונות בתור "איתן אורבך". אני מבין שהריאליטי הנחות של ערוץ 10 פופולרי אצל מזכירות יותר מאשר ערוץ 99, אבל אני בכל זאת אורי.
אני שמח לבשר שסר חינם של המסרונים ההמוניים לקראת השנה החדשה, ולכן אני מאחל לכל אחד מכם באופן אישי ביותר: שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
אורי אורבך
06 באוקטובר 2011 בשעה 11:33