מליאת הכנסת אישרה ביום ד' את הצעת החוק של מספר חברי כנסת ובהם אני, המגדירה את סמכויותיהם של ארגוני השירות הלאומי. החוק שיצורף בסוף התהליך לחוק השירות הלאומי עליו שוקדת הממשלה יאפשר לאגודות השירות הלאומי לשמור על צביונן, למיין את המועמדים גם על פי התאמתם לאופי האגודות. החוק מאזן בין הממלכתיות של השירות הלאומי לבין האופי הייחודי של השירות הלאומי באגודות שונות, דתיות, חילוניות וערביות. הנה הצעת החוק כפי שאושרה היום.

הכנסת השמונה-עשרה

יוזמים:            חברי הכנסת זאב אלקין

אורי אורבך

דוד רותם

זבולון אורלב

עתניאל שנלר

ציון פיניאן

פ/3624/18

הצעת חוק שירות לאומי (תפקידי הגוף המוכר), התשע"ב–2011

הגדרות

1.

בחוק זה –

"שירות לאומי", "גוף מוכר", "מפעיל" – כהגדרתם בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב–2002[1] (להלן – תקנות הביטוח הלאומי);

"מתנדב בשירות לאומי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–1998[2];

"השר" – חבר הממשלה שהממשלה העניקה לו את הסמכות לביצוע חוק זה.

תפקידי הגוף
המוכר

2.

תפקידי הגוף המוכר הם:

(1)       לאתר מתנדבים לשירות הלאומי ולהפנותם לביצוע שירות לאומי  בגופים המפעילים;

(2)       לבצע מעקב, בקרה ופיקוח על הפעילות בתחום השירות הלאומי של הגופים המפעילים ושל המתנדבים;

(3)       להבטיח את תנאי שירותם וזכויותיהם של המתנדבים, במהלך השירות ולאחריו;

(4)       לגבש תכנית הכשרה למתנדבים בשירות הלאומי ולפקח על ביצועה;

(5)       לפעול לקיומם של תנאי שירות המותאמים, במידת האפשר, להשקפת עולמם של המתנדבים, לערכים ולתרבות הייחודיים להם.

תנאים להכרה בגוף מוכר חדש והגבלות על פעילותו

3.

(א)      השר רשאי לקבוע תנאי סף להכרה בגוף מוכר חדש, לרבות תנאים אלו:

(1)       ניסיון בהפעלת מתנדבים;

(2)       תנאים לעניין איתנות פיננסית;

(3)       מטרותיו ופעילותו של הגוף אינם נוגדים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

(ב)       השר רשאי להתנות את מתן ההכרה בכך שעיקר עיסוקו של הגוף לאחר מתן ההכרה יהיה בהפניית מתנדבים לשירות הלאומי;

(ג)       לא יפנה גוף מוכר חדש מתנדבים לשירות לאומי במשרדי הממשלה, אלא בחלוף תקופה שקבע השר מהמועד שבו קיבל הכרה כאמור בסעיף קטן (א).

ביצוע ותקנות

5.

השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

דברי הסבר

מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה מספר עקרונות אשר יש בהם כדי להבטיח את פעילותו הראויה והתקינה של השירות הלאומי.

השירות הלאומי נועד לאפשר למי שקיבלו פטור משירות צבאי או שלא נקראו אליו, מטעמי הכרה דתית, בריאות לקויה, או השתייכות לאומית כגון הציבור הערבי, לתרום למדינה ולחברה הישראלית בדרכים אחרות. יש למדינת ישראל עניין רב בתרומת ציבור זה לחברה ולמדינה והשתלבותו בחברה האזרחית.

על מנת לעודד ולאפשר התנדבות לשירות הלאומי, יש צורך בהבטחת סביבה ומעטפת תומכת, אשר תתאים לצרכים של המתנדבים ובמיוחד להשקפת עולמם, ערכיהם ותרבותם כפי שנעשתה בעבר באמצעות ה-"גופים המוכרים".

הצעת חוק זו מציעה כי הגופים המוכרים יפעלו לאתר את המתנדבים ולהפנותם לביצוע שירות ויבצעו מעקב ופיקוח במהלך השירות הלאומי. הגופים המוכרים יהיו בנוסף אחראים להבטחת הזכויות והתנאים של המתנדבים במהלך השירות הלאומי. בנוסף, במידה ומקום שיבוץ, כולל משרד ממשלתי, ידרוש כי מתנדב יעבור הכשרה על מנת לבצע את השירות כראוי, ההכשרה תתבצע באמצעות הגוף המוכר. פעולות אלו יעשו תוך התחשבות והתאמה להשקפת עולמם של המתנדבים.

יש לציין כי כיום אין חובה כוללת להכשיר מתנדבים, ומשרדים בודדים מתנים את הפעלת המתנדבים בקיום הכשרה. על כן, מוצע לעגן את החובה להכשיר בחקיקה על מנת להבטיח כי המתנדבים יגיעו מוכנים וערוכים לשירות, אך מבלי שיכפו על הגוף המוכר תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסת עולמו והשקפתו.

לסיום, ההצעה קובעת כי לשר הממונה על ביצוע החוק תהיה הסמכות לקבוע תנאי סף להכרה בגופים מוכרים חדשים, הכוללים, בין היתר, ניסיון בהפעלת מתנדבים וחוסן כלכלי, וכי מטרות הגוף המוכר יתאמו את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יתר על כן, גוף מוכר חדש לא יהיה רשאי להפנות מתנדבים למשרדי הממשלה עד שתחלוף תקופה שיקבע השר הממונה מיום ההכרה בגוף. הדבר נעשה על מנת להבטיח כי תקני משרדי הממשלה יוקצו רק לגופים עם ניסיון מוכח ורקורד מוכר.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י' בחשוון התשע"ב – 7.11.11


[1] ק"ת התשס"ב, עמ' 853.

[2] ס"ח התשנ"ח, עמ' 300.