ח"כ אורי אורבך

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סוגיית המאחזים מצויה על שולחנה של הממשלה. בתי-המשפט מחכים לתשובתה של המדינה לגבי מעמדם של המאחזים האלה, בעיניה.

אני רוצה לומר לראש הממשלה ולממשלה, שאם, חלילה, יונף הכורת על היישובים האלה, מפלגתנו, הבית היהודי, קשה לי לדמיין אותה – אני משתמש בניסוח הזה – שותפה לממשלה שהורסת את הבתים שעליהם מדובר. הדברים מאוד ברורים, והם גם נכתבו, והובאו לראש הממשלה פעם ופעמיים בכתב, ועוד אין-סוף פעמים בעל-פה, ולכן אני קורא לראש הממשלה ולחברינו בליכוד שחושבים אותו הדבר, רק שהיכולת הפוליטית שלהם בהקשר הזה מצד אחד היא חזקה יותר, כי הם בתוך מפלגתו, אבל מהרבה צדדים היא חלשה יותר, כי הם בתוך מפלגתו – היכולת לפרוש, לעזוב, לאיים, היא קטנה יותר, מצומצמת; בואו לא נרמה את עצמנו. אנחנו מחוייבים להתיישבות בכל ארץ-ישראל, ובמשנה תוקף והדגשה ליישובים ביהודה ושומרון ולמקומות המדוברים. אם המדינה תגיד: אנחנו לא יכולים, בית-המשפט, וכל הדיבורים האלה, זה נחמד; אנחנו אנשים פוליטיים, אנחנו רואים את עצמנו, ואוהבים להיות, שותפים בממשלה הזאת. אבל יש דברים שאי-אפשר להיות שותפים להם.

זאת לא החלטת סיעה כרגע, זה בדיונים. אנחנו ישבנו עם רבנים היום, ואנחנו עכשיו בדיון עם אנשי מועצת יש"ע, אבל גם בלי דיונים עם אף אחד, בדיונים בינינו לבין עצמנו, אנחנו יודעים, וכולם יודעים. אלא מה? משום שאולי הטון שלנו הוא טון של שותפות, והוא טון של אהבה וחיבה ורצון שהממשלה הזאת תמשיך להתקיים, גם כי אנחנו יודעים מי האלטרנטיבות – אבל אנחנו לא ניתן לעובדה שאנחנו חוששים מהאלטרנטיבה לסמא את עינינו ולפגוע בהגנתנו על שכונת האולפנא, גבעת-אסף,  עמונה, מגרון ועוד כמה מקומות שעליהם מדובר עכשיו.

ולכן אני אומר: אדוני ראש הממשלה, חברינו בליכוד, הצטרפו למאמץ הזה – וגם המשפט הזה ומה שאני אומר כאן הם חלק מהמאמץ – ותבהירו לראש הממשלה במשנה החריפות הפוליטית – אני לא מדבר כמובן בעניינים הערכיים, בארץ-ישראל, ושיש שם משפחות, ובתים. זה לא שני קונטיינרים ועז. רבותי, מדובר בבתים, בבתים משותפים, בילדים שהם עכשיו בחרדות שיזרקו אותם מהבתים. אל תשלו את עצמכם שלשותפות הזאת, אדוני ראש הקואליציה, יהיה קיום אם יורם הגרזן, והדחפור, הבולדוזר וה-D9 על הבתים האלה. גם כי אנחנו לא רוצים, וגם כי אנחנו לא נוכל.

ולכן, הקשיבו לדברים האלה ותבינו את חומרתם, ועשו מעשה כדי שמבחינה חוקית, מבחינה משפטית, מבחינה ערכית יימצא הפתרון בתשובתה של המדינה ובמעשיה של המדינה, כדי שהמקומות האלה יהיו על עומדם לנצח, שם ובמקומות אחרים.