רכבת יוצאת לדרכה מתל אביב לחיפה בבוקר. אין בה מקום לכל-כך הרבה חיילים ואזרחים, אבל יש בה מקום רב לפופוליזם, לפטריוטיזם ולרגשנות בשקל. קראתי היום את הכותרות הזועקות על כך שהחיילים לא יוכלו לנסוע בחינם ברכבת בשעות העומס. במקום זאת יועמדו לרשותם אוטובוסים בחינם. לחיילים אפילו התאפשר לאחר לבסיסיהם בגלל העיכוב הצפוי. קראו לי אז באתי לסיור בוקר של ועדת חוץ וביטחון כדי "לעמוד מקרוב" (אנחנו אך פעם לא סתם באים) במתחם תחנת הרכבת סבידור מרכז בתל אביב. רק באתי לעמוד מקרוב, עוד עפעפי שחר על עיניי וסימני הידוק תפילין על זרועי טרם נמחו, וכבר ראיתי את שאול מופז באמצע יום עבודה בפריימריס שלו: "לא יעלה על הדעת" הוא הקליש, ומירי רגב זעמה כי לא ייתכן וכיוצא בזה. ומסביבם מתקתקים ומצלמים ומקליטים ומרשרשים.

ואמא אחת עמדה שם מעל כולם עם מגאפון וזעקה משהו שמתחרז עם כרטיס ובסיס. שתי נשים שבאו איתי ברכבת ממודיעין הניפו שלטים בגנות ההחלטה והצטלמו עד זוב דם. עשרות צלמי טלוויזיה ועיתונאים כתבו ושתו בצמא כל שיעול שלנו חברי הכנסת, בו התרענו על העוול הנורא, המזעזע, הבלתי נסלח: שהחיילים שלנו לא יוכלו לנסוע בחינם בשעות האלה אלא יצטרכו לנסוע באוטובוס! עם כל הפקקים! מזעזע! איך ייתכן? נדמה לי שאפילו אני, שהסערה המופרזת הזו התחילה לעלות לי על העצבים הרופפים שלי אמרתי משהו לאיזה ערוץ ש"צריך למצוא פתרון לבעיה". אבל תודו שזה כלום לעומת האנרגיה המתפרצת של מירי רגב. איך עושים דבר איום כזה לחיילים.

וכך בשבע וחצי בבוקר קיפצצה לה להקת ח"כים ועדת כתבים מרציף לרציף. הצטלמנו באוטובוסים, עיכבנו חיילים, הזעפנו גבות התרענו בגרון ניחר על העוול הנורא ושלא נשתוק.

אז מי צודק? בכלל לא חשוב. אולי משרד הביטחון, אולי הח"כים שמתנגדים. אבל בכלל לא מתנהל כאן ויכוח, אלא תחרות של פטריוטיות כדי להראות לתקשורת ובאמצעותה לעמישראל מי כאן האבא של החיילים ומי האמא שלהם. שקט, קמפיין חד-יומי בו כלי התקשורת נהנים להציג פטריוטיות זולה, דמגוגית. מציגים את החיילים כאילו הם ילדים ושנסיעה באוטובוסים לבסיס היא מינימום פתיחת ציר בלבנון עם 70 קילו על הגב. הכותרות בעיתונים מציגות החלטה טכנית של רשויות הצבא כבגידה במולדת והשר להגנת העורף מתן וילנאי אפילו אמר שמדובר ביריקה בפניהם של החיילים.

ואיש אחד שנקלע למהומה אמר שבזמן שלח"כים מעלים את המשכורת באלף שקל לא ייתכן שלחיילים יקחו 30 שקל על נסיעה ברכבת ומה זה פה. ושאול מופז הבטיח שלא יעביר שקל לתקציב הביטחון כי שוב לא יעלה על הדעת. ושוב מירי רגב אמרה שרק חיילים עשירים יוכלו מעכשיו לנסוע ברכבת ומי שאין לו, מי שאין לו, זה נורא, יסע באוטובוס. ואפילו בוז'י, שהוא ח"כ נעים הליכות מאוד עמד מאחורי גבו של מופז בפנים חמורות עם יואל חסון ואמר שהוא יעלה את הנושא ושעושים פה ניסויים בבני אדם. כן, אם אתה רוצה להיכנס לוויינט אתה חייב מינימום ניסויים בבני אדם!

והעיתונים? אוהו. סיפורים קורעי לב על חייל שנשאר בבסיס בשבת כי אין לו רכבת בחינם לחזור ביום ראשון. וכמה זה יעלה לנו. ובטלוויזיה הראו מנגד נערה ונער, צועדים אט-אט אל מול האומה, עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע, ונוטפים טללי נעורים עבריים, דום השניים ייגשו לרציף ועמדו לבלי נוע, ואין אות אם חיים הם או סתם עייפים. אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם, ואמרה: מי אתם? והשנים שוקטים, יענו לה: אנחנו כרטיס שקנינו בכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים, כך אמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל, והשאר יסופר בתולדות רכבת ישראל.