הכנסת השמונה-עשרה

 

הצעת חוק של  חברי הכנסת                  אורי אורבך 

                                                            אורית זוארץ                

 

                                                           פ/2230/18                              

הצעת חוק אכיפת הסדרי ראייה, התש"ע–2010

הגדרות

  1.  

בחוק זה –

 

 

"האמנה" – אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד כפי שפורסמה בכתבי אמנה 1038, כרך 31, עמ' 221;

 

 

"בית המשפט" – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אם קנה סמכות לדון בעניין המשמורת;

 

 

"גורמי הרווחה" – פקיד סעד או עובד סוציאלי;

 

 

"הורה" – אב או אם ביולוגיים או מאמצים, אשר להם האפוטרופסות על הקטין על פי סעיפים 14 ו-33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[1] (להלן – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות);

 

 

"הורה משמורן" – ההורה אשר הוגדר בהסדר המשמורת כמחזיק בקטין;

 

 

"הורה שאינו משמורן" – ההורה אשר הוגדר בהסדר המשמורת כי אינו מחזיק בקטין, ונקבעו לו זמנים ואופן ביצוע מוגדרים למפגש עם הקטין.

 

 

"הכנסה ממוצעת" – הכנסה שהיא בגובה השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 4 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975[2];

 

 

"הסדר משמורת" – אחד מאלו:

 

 

 

(1)       הסדר שהוא על פי הסכמת ההורים, בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;

 

 

 

(2)       הסדר שהוא על פי החלטת בית המשפט, בהתאם לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;

 

 

"הסדרי ראייה" – מסגרת הזמנים, המקומות והאופן בו יתקיימו המפגשים בין הקטין להורה שאינו משמורן, כפי שהוגדרו בהסדר המשמורת;

 

 

"קטין" – אדם שלא מלאו לו 18.

מטרה

2.

מטרת חוק זה הינה הגנה על זכויותיהם של הנפגעים מהפרת הסדרי ראייה, תוך מתן אמצעים בידי בית המשפט להבטחת קיומם בעין.

טובת הקטין

3.

(א)      בכל פעולה או החלטה, בעניינו של הקטין, תהא טובת הקטין שיקול ראשון במעלה.

 

 

(ב)       זכותו הבסיסית של הקטין הינה קיום הסדרי הראייה על ידי שני הוריו ברוח האמנה.

 

 

(ג)       בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב), על הורי הקטין לפעול לממש הזכות הן לקיומם על ידי ההורה שאינו משמורן והן על ידי מניעת הפרעה לקיומם של הסדרי הראייה על ידי ההורה המשמורן.

 

 

(ד)       כנגד הורים המפרים את חובתם האמורה בסעיף קטן (ג) יינקטו צעדים, כאמור בסעיף 4.

הפרת הסדרי ראייה

4.

(א)      הורה משמורן והורה שאינו משמורן יפעלו במסירות על מנת לקיים את הסדר המשמורת בכלל ואת הסדרי הראייה בפרט, כסדרם.  

 

 

(ב)       הפר הורה, באופן  מכוון ופוגעני את  הסדר הראייה (להלן – הפרה) ונגרמו, בשל כך, להורה האחר נזק או הוצאות, יישא בהם ההורה המפר; בהחלטתו בעניין זה יפרט בית המשפט את הנזקים שנגרמו בעקבות ההפרה, ואת דרך חישוב הפיצוי.  

 

 

(ג)

(1)       הייתה ההפרה חוזרת ונשנית, רשאי בית המשפט, לאחר שבחן את אופי ההפרות וסיבתן, ומטעמים שיירשמו, להטיל על ההורה המפר פיצויים עונשיים, אשר יופקדו בחשבון, כאמור בפסקה (4), שיעור הפיצויים יהיה:

 

 

 

 

(א)      עבור בעל הכנסה שהיא מתחת להכנסה הממוצעת  –15% מהכנסתו  עבור כל מספר הפרות, כפי שיקבע בית המשפט ומטעמים שיירשמו.

 

 

 

 

(ב)       עבור בעל הכנסה שגובהה בין ההכנסה הממוצעת ועד פי שלוש ממנה – 20% מהכנסתו עבור כל מספר הפרות, כפי שיקבע בית המשפט ומטעמים שיירשמו.

 

 

 

 

(ג)       עבור בעל הכנסה שהיא למעלה מפי שלוש מההכנסה הממוצעת – 25% מהכנסתו עבור כל מספר הפרות, כפי שיקבע בית המשפט ומטעמים שיירשמו.

 

 

 

(2)       הייתה ההפרה כלפי מספר קטינים, לא יעלה הפיצוי הענשי על הסך המפורט בסעיף זה והפיצוי יתחלק באופן שווה בין הקטינים.

 

 

 

(3)       בית המשפט רשאי, לבקשת אחד הצדדים, להפחית עד שליש מהסכומים האמורים מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

 

(4)       הכספים שיתקבלו לפי הוראות סעיף זה יועברו לחשבון שינוהל על ידי נאמן, שימונה על ידי בית המשפט, ויחולו עליו הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט–1979[3]; הכספים יועברו לרשותו של הקטין בהגיעו לגיל 18 (להלן – חשבון הנאמנות).

 

 

(ד)       התרשם בית המשפט, כי ההורה שאינו משמורן מבצע הפרות דרך קבע,  ובהתייעצות עם גורמי רווחה עלה כי התנהגות ההורה שאינו משמורן פוגעת בקטין פגיעה משמעותית, או שהיא מעידה על העדר נכונות עקרונית לקיים את הסדרי הראייה, רשאי בית המשפט לצמצם את הסדרי הראייה לפי שיקול דעתו, עד כדי ביטולם המוחלט; בעשותו כן, רשאי בית המשפט לקבוע תשלומי מזונות בשיעור מעודכן, ויטיל על ההורה שאינו משמורן פיצוי עונשי כאמור בסעיף קטן (ג).

 

 

(ה)      התרשם בית המשפט, כי ההורה המשמורן מבצע הפרות דרך קבע,  ובהתייעצות עם גורמי רווחה עלה כי התנהגות ההורה המשמורן פוגעת בקטין פגיעה משמעותית, או שהיא מעידה על העדר נכונות עקרונית לקיים את הסדרי הראייה, רשאי בית המשפט, לבקשת ההורה שאינו משמורן, להרחיב את הסדרי הראייה לפי שיקול דעתו; בעשותו כן, רשאי בית המשפט לקבוע תשלומי מזונות בשיעור מעודכן, ויטיל על ההורה המשמורן פיצוי עונשי כאמור בסעיף קטן (ג).

שמירת דינים

5.

הוראות חוק זה אינן גורעות מכל ענישה, הגבלה, עיצום כספי או פיצוי הנתונים בסמכות בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל על פי כל דין.

ביצוע ותקנות

6.

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילת תוקף

7.

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

דברי הסבר

פירוק התא המשפחתי בשעת גירושין או פירוד הינו אירוע טראומטי לכל המעורבים בדבר, אך מעל כולם לילדים המעורבים בתהליך; מחקרים רבים מראים כי המשך מעורבות מלאה וסדירה של שני ההורים בחיי ילדיהם גם לאחר הפירוד, הינה הדרך הטובה ביותר להקל על מצוקת הילדים ולמזער ככל

 

 

הניתן את השפעות הטראומה על המשך חייהם; האמנה לזכויות הילד (כתבי אמנה 1038, כרך 31, עמ' 221), אשר אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991, קבעה כי זכותו של ילד שמופרד מהורה אחד, בשל הסדרי ראייה כאלה או אחרים, לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם אותו הורה על בסיס סדיר; עוד קבעה האמנה כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו, וכלל זה צריך להנחות את ההורים ואת מערכת המשפט בקביעת הסדרי הראייה לגבי הילד.

כיום כבר לא מקובל לראות במונח "טובת הילד" זכות הצהרתית / ערטילאית, אלא זכות המקימה חובה מצידם של ההורים, ומשכך הורה לא יכול לבחור לוותר על זכותו להיות הורה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי; מהאמור לעיל עולה הצורך לעמוד על קיומם של הסדרי הראייה ככל שניתן, בהנחה שאלה אכן עולים בקנה אחד עם טובת הילד.

במצב החוקי הקיים, נתונות בידיו של בית המשפט מספר דרכי פעולה כנגד הפרות של הסדרי ראייה, אך בפועל ובאופן פרדוקסאלי, דווקא מתוך הגנה כנה על האינטרסים של טובת הילד, ממעט בית המשפט לנקוט בסנקציות אלה.

הצעת חוק זו מקנה בידי בית המשפט סנקציות משמעותיות וחריפות בכדי לאפשר לו לאכוף קיום הסדרי ראייה, וזאת מבלי לפגוע בטובת הקטין; סנקציות אלה מדגישות את ההבנה כי הקטין הוא הנפגע המרכזי מהפרות ההסדרים וזכויותיו הבסיסיות הן אלו הנרמסות; עם זאת, הצעת חוק זו משאירה בידי בית המשפט מרחב גדול של שיקול דעת בדבר בחירת הסנקציה המתאימה ואופן הפעלתה, תוך הנחיה להיעזר בגורמי הרווחה, וזאת מתוך הבנה כי את "טובת הילד" לא ניתן להכניס למסגרת כללים נוקשה ואחידה; להפעלת שיקול דעת הכרחית זו נוספה הדרישה מבית המשפט כי ינמק את החלטתו, וזאת מתוך כוונה כי בית המשפט אכן ינצל את הכלים הנתונים לו בחוק זה, ולא יהפכו אלה לאות מתה בספר החוקים.

מאידך, הצעת חוק זו לא משאירה לבית המשפט שיקול דעת במקומות אשר בהם יש להגן על צד חלש שנפגע מהפרות ההסכם של הצד השני; היות שכך, מורה החוק המוצע לבית המשפט לפסוק פיצוי כספי עבור כל נזק הנגרם להורה משמורן כתוצאה מכל הפרה של הסדרי ראייה.

ברי, כי במקרים בהם הסיבה להפרת הסדרי הראיה נעוצה בחשש כן לפגיעה בילד או בשלומו, חזקה על בית המשפט כי יברר טענות אלו לעומק טרם הטלת סנקציה על ההורה המפר.     

קבלתה של הצעת חוק זו תאפשר לבית המשפט לאכוף ביעילות את קיומם של הסדרי ראייה תוך הגנה על האינטרסים של הקטין ולטובתו, וממילא תעזור בהגנה על צדדים חלשים אשר ניתנים לסחיטה ולפגיעה על ידי הפרת הסדרי ראייה שאינם נאכפים.

יצוין כי הצעת החוק עולה בקנה אחד עם המלצות דו"ח הביניים של הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (להלן: "ועדת שניט") אשר מונתה על מנת לבחון את הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ולתת המלצותיה, בין היתר, בעניין עיגון הסדרים אלטרנטיביים לגבי השיתוף באחריות ההורית בגירושין; דו"ח הביניים של הועדה מבקש לכלול בחוק הוראה מפורשת המאפשרת הפעלת אמצעי אכיפה משפטיים כלפי הורה המפר את האחריות ההורית; בדומה להצעת החוק, מעלה דו"ח הביניים, בין יתר המנגנונים המוצעים, את האפשרות לחייב את ההורה המפר בפיצוי ההורה האחר, לרבות כל הוצאה כספית שלה נזקק ההורה להוציא עקב ההפרה (ס' 11(4) להצעת ועדת שניט לתיקון פרק ב' של חוק הכשרות. דו"ח הביניים של הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט) (2008) 40. עם זאת, בעוד שהועדה מעלה אפשרות זו, הרי שהצעת החוק דנה בהרחבה בסוגיית הפיצויים ואף מאפשרת לבית המשפט להטיל פיצוי  עונשי על הצד המפר הסדרי ראיה תוך פירוט אופן חישוב שיעור הפיצויים (ראו ס' 4(ג) להצ"ח)).

כמו כן, הצעת החוק עולה בקנה אחד עם מסקנות ועדת רוטלוי לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו).

הצעת חוק זו נכתבה במסגרת התוכנית לסיוע משפטי לנשים בדיני משפחה, של המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10

 


[1] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

[2] ס"ח התשל"ה, עמ' 234.

[3] ס"ח התשל"ט, עמ' 79.