חוק המלחמה באלכוהול שאני אחד מהשותפים לו עבר בכנסת. נחמד. אבל לא כל החוק עבר. הייתם צריכים לראות את עדרי הלוביסטים שעטו על החוק ועשו בו שמות. כולם רוצים להחריג. להחריג פירושו להוציא מתחולת החוק עניינים שונים כדי שהמלחמה בשכרות לא תכלול את הקליינט של הלוביסט. שדולן אחד מנסה לשכנע אותך שחייבים להוציא את היין מחוק האלכוהול: "יין זה בכלל לא אלכוהול. יין זה לקידוש. יין זה רק 15 אחוזי אלכוהול. אסור לאסור מכירת יין אחרי 10 בלילה כי איך נקנה יין לשבת" (זה נימוק שעובד טוב על ח"כים דתיים, שהרי כתוב בתורה שיש לקנות יין בשבת אחרי 10 בלילה).

אחרי שתי דקות פונה אליך הלוביסט של הבירה: "להחריג! להחריג! בירה זה רק 5 אחוזי אלכוהול. על פי מחקרים רוב הנוער לא שותה בכלל בירה אלא וודקה. צריכת הבירה בירידה. אם מחריגים יין – למה לא מחריגים בירה?"

ואז עט עליך הלוביסט של הסופרמרקטים: "להחריג, להחריג את הסופרים, ההיפרים והשופרסלים. הרי המון אנשים קונים בלילה ואם נאסור עליהם לקנות משקאות חריפים  בלילה – ייגרם נזק נורא קשה. ואף אחד לא קונה בסופר משקאות לצריכה מיידית – אז מה הבעיה? אז תחריגו את הסופרים ושיהיה מותר לקנות בחנויות ששטחן מעל 100 מטר. להחריג, להחריג".

"תחריגו גם אותנו" מבקשים שליחי תחנות הדלק. שלא ייאסר למכור אלכוהול כל היום, אלא רק בשעות הלילה. כי לא הוכח שתאונות נגרמות בגלל שתייה חריפה שנמכרת דווקא אצלנו".

וכך הלאה וכך הלאה. וגם "יין ישמח לבב אנוש" מופרח לאוויר אחת לרבע שעה כדי שנוותר על איסור מכירת יין בלילה. והיבואן של הוודקה מבקש שלא נדביק תווית אזהרה כי זה יפגע במוצר ויעודד קניית סחורה מזוייפת. כל אחד והנימוק למה הוא צריך להיות מוחרג.

נו, וזה לא עוזר? ודאי שזה עוזר. כל מיני ש"סניקים פתאום באים לשכנע אותי למה יין זה בסדר, וח"כים מהליכוד נלחמים כמו אריות בשביל איזה סופרמרקט. בעלי רשתות מתלחשים עם ח"כים, אנשים שאין להם מושג על מה מדובר זועקים חמס נגד החוק הגורף.

בסוף כמובן לא מגיעים להסכמה. אבל אז, כדי שבכל זאת נביא איזה חוק לקראת פסח, הרי הממשלה הבטיחה, מביאים חצי-חוק לחצי-מלחמה בחצי-אלכוהול. החצי-חוק כולל איפוא בינתיים את כל הסעיפים שהוסכמו על דעת כולם. שלשוטר תהיה סמכות להחרים או לשפוך אלכוהול אצל קטינים ועוד כמה סעיפים. חשובים, אבל לא הכי חשובים. והשאר? השאר יחזור לועדת שרים לחקיקה. שם, בין שר החקלאות לשרי ש"ס כבר יסגרו איזה דיל. שם ארגוני החקלאים והכורמים, היוגבים והמעכרים יודעים איפה ללחוץ. כי כולם רוצים להילחם באלכוהול, אבל לא מוכנים להילחם בבעלי הון ואון, במשפיענים שיודעים לרמוז או לפתות, לקרוץ או לתגמל באחת מאלף הדרכים העומדות לרשותם.

הדיונים בוועדה המשותפת לוועדת חוקה ולוועדת הפנים היו מרתקים. נאמרו שם דברים רציניים על ידי שוטרים, מומחים ואפילו על ידי חברי כנסת ונציגים של היצרנים. אבל ראיתי גם באופן חד ובהיר איך הלוביסטים עובדים, איך ח"כים נהנים להיכנע ללחצים ולפיתויים, שאינני יודע את פשרם אבל הם היו באוויר כל הזמן. אין לי בעיה עם טיעונים ענייניים ומותר להשתכנע גם על ידי בעלי אינטרס. אבל המחוקק צריך לייצג רק את טובת הציבור כפי שהוא מבין אותה. טובת הציבור, לא שום דבר אחר.

אולי בסוף נצליח לאסור מכירת אלכוהול בלילה, אבל לא יזיק אם נצליח לאסור קניית חוקים בשוק לאור היום.